אלחנן הכהן הוא שליח אתר "ספורטס רבי" לטורניר הקדם אולימפי בפיראוס (קרדיט לתמונה הראשית: פיב"א)

בסוף, הקבוצה הטובה יותר ניצחה. כן, אני יודע שזה נשמע קלישאתי, אבל כשמדובר על קבוצה שהכוכב הכי גדול שלה הוא לא אחר מיאניס אנטטוקומפו – יש בזה קצת מעבר. כי הגדולה של הנבחרת היוונית אינה רק יאניס אנטטקומפו, הגדולה שלהם, ומה שבסופו של דבר הביא להם את הכרטיס למשחקים האולימפיים ביוון היא היכולת לנצל את הכוכב הגדול – דווקא בשביל לשפר את שאר השחקנים.

לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי

ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד

הירשמו לפודקאסט "התשיעית באירופה" ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.

קחו לדוגמא את משחק הגמר, יאניס אמנם סיים אותו עם 23 נקודות ו-8 ריבאונדים, אך את ההבדל האמיתי עשה דווקא שחקן אחר, גיאורגיוס פאפאיאניס. סנטר פנרבחצ'ה בעונה החולפת אמנם הוכיח מפעם לפעם שהוא יכול לקלוע מעבר לקשת, אבל נדמה שגם בחלומות הכי ורודים שלו הוא לא חשב שיסיים את הערב הזה עם 5/8 ל-3 ו-19 נקודות בסך הכל. ואיך זה קרה? כי כשכל ההגנה מתרכזת בלעצור את יאניס – הכל הרבה יותר פשוט. הרבה יותר פשוט לניק קלאת'ס לסיים עם דאבל-דאבל של 14 נקודות ו-11 אסיסטים, הרבה יותר פשוט לעשות תנועה ללא כדור, הרבה יותר פשוט לנצל את מה שקרואטיה מאפשרת לך. ואם את כל הדברים האלו אפשר לעשות כשיאניס משחק בהילוך ראשון לאורך כל הטורניר, מה יקרה למכונה המשומנת הזאת בפריז?

Photo Credit: FIBA

זה הזמן להגיד מילה טובה מאוד לנבחרת הקרואטית, שגם הם, במובן מסוים, הוכיחו שבכדורסל הדבר הכי חשוב זה הקבוצה, לא הכוכב. לפני הטורניר כולם, כולל כותב שורות אלו, דיברו על יאניס ולוקה, זה גם ברור למה, אלו שניים מהכוכבים הגדולים בעולם, והמפגש ביניהם הוא משהו שמצית את הדמיון. אבל אז הגיעו הקרואטים. איביצה זובאץ, שבעיניי היה צריך לזכות בתואר ה-MVP של הטורניר, הוא שחקן די "אפור", אין לו מניירות של כוכב ובאופיו הוא שחקן משלים, אך יחד עם דריו שאריץ', ג'יילין סמית' ומריו הזוניה הוא הוביל חבורה של שחקנים יחסית אלמונים עד למרחק של רבע אחד מסנסציה גדולה, הם לא התמסרו כל כולם ליכולת של הזוניה ליצור נקודות או ליתרון של זובאץ בצבע. הם ניצלו את היתרונות האלו לטובת הקבוצה, השתמשו בגודל של זובאץ בשביל לגרום לג'וש ניבו ללכת לאיבוד, בדריו שאריץ' בשביל למסור עוד ועוד כדורים מהפוסט נגד סלובניה ובמריו הזוניה בשביל לגרום להגנה של הרפובליקה הדומיניקנית לא להתרכז רק בזובאץ'. אה, וגם בגוראן פיליפוביץ' האלמוני שזהר לרגע נגד סלובניה. זה לא הספיק, אבל זה נותן טעם של עוד.

Photo Credit: FIBA

בניגוד אליהם, סלובניה היא לא ממש קבוצה, ללוקה דונצ'יץ' אין אף שחקן שיכול לסייע לו ביעילות הנדרשת, ג'וש ניבו, קלמן פרפרליץ ו-ולאטקו צ'אנצ'ר הם אמנם שחקני כדורסל טובים, אבל לא מספיק בשביל לחפות על שיטה המשחק החד גונית של הסלובנים, שיטת משחק הידועה בשם "תנו ללוקה את הכדור וזוזו הצידה בלי להפריע". השיטה הזאת יכולה להיות טובה לכמה דקות במשחק, אולי אפילו למשחק שלם אחד, אבל להסתמך על כך באופן תמידי? כנראה שזה לא רעיון כל כך טוב.

ועכשיו? ליוונים מחכה משימה לא פשוטה בכלל בפריז, הבית שאליו הוגרלו כולל את אוסטרליה, קנדה וספרד, שלוש נבחרות מוכשרות וטובות לא פחות מהחבורה של ואסיליס ספאנוליס. הפורמט באולימפיאדה לא סלחני, ונדמה שבשביל להגיע אל הפודיום יאניס, שיהיה נושא הדגל של המשלחת היוונית בפריז, יצטרך להעביר להילוך שני.

Giannis Antetokounmpo – Photo Credit: FIBA