יוון כידוע, היא מדינה ים תיכונית הגובלת בבלקן. התרבות היוונית, מהווה בסיס לזאת המערבית. היוונים הביאו לנו לאורך השנים, בין היתר, את הקומדיה והטרגדיה, סוגי הספרות המרכזיים בדרמה המקומית. מבחינת ספורט, בנוסף למשחקים האולימפיים, הרפובליקה ההלנית נחשבת כיום לאחת הטובות באירופה בכדורסל ואף זכתה פעמיים באליפות היבשתית בעבר. הקבוצות הבכירות במדינה, אולימפיקוס ופנאתניקוס הוכתרו עד כה 9 פעמיים כאליפויות אירופה.
ביום שישי (21:00), במסגרת המחזור הרביעי ביורוליג, מכבי תל אביב תפגוש ביוון את אולימפיקוס. האחרונה, שעוד לא יצאה מגבולות מדינתה העונה, נמצאת בכושר מעולה – לאחר הפסד ביתי במחזור הפתיחה (68-67) בשניות הסיום לז’לגיריס קובנה הלוהטת, יריבת הצהובים השיגה שני ניצחונות יוקרתיים על פנאתניקוס (חוץ) ומילאנו (בית).
האלופה הישראלית חוותה ביום רביעי הפסד ביתי מאכזב לבאיירן מינכן (82-85). במשחק מול הגרמנים היו רגעים רבים, בהתקפה ובהגנה, בהם זה היה נראה כמו קומדיה של טעויות:
- שמונה עשר איבודי כדור, נתון שלעצמו גרוע, על אחת כמה וכמה שבשורת הסטטיסטיקה הצמודה רואים ששחקני הקבוצה חילקו שנים עשר אסיסטים בלבד, ששבעה מהם של הקלע המצטיין בקבוצה, סקוטי ווילבקין.
- חוסר יעילות – בצד ההתקפי, כשמכבי הצליחה להגיע למצבי קליעה טובים, לחטוף כדורים ואפילו ליהנות משריקה לעבירה בלתי ספורטיבית על דורסי במצב של מינוס ארבע כשנותרו 45.1 שניות לסיום ההתמודדות – הם לא השכילו לעלות ליתרון, ואפילו לא להשוות. גם אחרי הזדמנות שנייה מריבאונד התקפה. בצד ההגנתי – התל אביבים הצליחו לפרקים לשמור טוב עד השניות האחרונות של שעון ההתקפה הבווארית, אך יחד עם זאת ספגו סלים קלים מדי “על הבאזר”.
- כדורי “פיפטי-פיפטי” שיכולים ליפול בכול צד, נאספו לרוב ע”י שחקני באיירן, התשוקה והרצון לא נראו מספיק, כמעט ולא היו השתטחויות על הרצפה – קרוב לוודאי שעם קהל ביציעים, זה היה נראה אחרת.
יאניס ספרופולוס, המאמן הצהוב יודע שצריך להפוך את הקומדיה הזאת לאחת יותר חיוביות וכזאת שתעלה חיוך על הפנים. כפי שאמר במסיבת העיתונאים לקראת המשחק, כדי שזה יקרה הקבוצה תצטרך “להקפיד על הפרטים הקטנים ולעשות סוויץ’ בראש. אנחנו צריכים ללכת בגישה אחרת, להילחם חזק יותר על כול כדור ולא לתת למשחק להגיע להכרעה בדקות האחרונות, ואם זה קורה, צריכים להיות יותר מוכנים”.
כאמור, אין לתל אביבים זמן לבכות על מר גורלם לאחר המפגש מול באיירן. הם צריכים לשכוח ממנו מהר ולהתרכז רק במשחק מול אולימפיקוס, כדי לא לחפור לעצמם בור עמוק של שלושה הפסדים (רצופים) בארבעה משחקים, שיהיו כבר בגדר טרגדיה. גם העונה, בדומה לזאת שעברה, שתי הקבוצות נפגשות ביוון במשחק שנועל את המפגשים הכפולים הראשונים בעונת היורוליג. אז זה היה במחזור השישי ומכבי הביסה את המקומיים 90-65 עם מחצית שנייה אדירה (45-25) ומומנטום חיובי של שלושה ניצחונות רצופים במפעל האירופי. אגב שלושה ניצחונות רצופים של מכבי, זה המאזן כרגע במפגשים האחרונים בין הקבוצות במפעל.
אריסטו טוען שהדמויות בטרגדיה הן לא העיקר ואין כאלו שהן שליליות או חיוביות. דבר נוסף שיכול לעזור במניעת טרגדיה, ומפתח חשוב לקראת המשחק הוא תרומה יותר משמעותית של מספר שחקנים בקבוצה, בנוסף לסקוטי ווילבקין ואנטה ז’יזיץ’, שהציגו יכולת טובה יחסית במשחקים האחרונים. ארגז הכלים של היריבה מכיל שמות נוצצים כמו ואסיליס ספאנוליס, יורגוס פרינטזיס, ארון הריסון ולוקאס סלוקאס וכדי לנצח את הקרב ב”היכל השלום והאחווה” יצטרכו החבר’ה בצהוב-כחול לתת הכול על המגרש ולתרום כול אחד את מלוא חלקו, ואף מעבר. כבר נכחנו לדעת במשחקים קודמים שכאשר הכול נופל על מספר 1 בצהוב (ולא רק במספר הגופייה), זה לא תמיד מספיק כדי להגיע לקרקע בטוחה, או כמו שכתב סופוקלס בטרגדיה “אנטיגונה”: “בתור יחיד תמשול היטב רק במדבר”. המאמן היווני של מכבי יצטרך להוביל את הקבוצה שלו לקומדיה המודרנית של היום – הטובה והמשמחת, ולא לזאת של פעם, בה השתמשו כביקורת ולעג.
כדי להגיע לנקודה הכי גבוהה ולזכות בתואר אלופת אירופה, על מכבי לנפח את הבטן ולשאוף הרבה אוויר אל החזה כדי לבוא מספיק חזקה ולהוכיח שהיא יכולה לנצח משחקים גם כאנדרדוג וגם כשהיא לא בשיא כושרה, כפי שקורה ערב המשחק הקרוב. הדרך לאולימפוס של הצהובים, עוברת באולימפיקוס.
כתב: אליאור גיטלר, בן 30 ממעלות, נשוי לעדן ואבא של רגב. חי, נושם וכותב ספורט.
0 תגובות