קרדיט לתמונה הראשית: אתר היורוקאפ

בעוד קצת יותר משבועיים, יתחיל החג האהוב עליי במסורת היהודית, חנוכה. במשך שמונה ימים, ידליקו היהודים ברחבי העולם את נרות החנוכה לזכר הנס שנעשה למכבים. על פי המסורת, הסיבה שהחג עורך שמונה ימים הוא זכר לפח שמן קטן שהיה אמור להדלקת נרות המנורה ליום אחד בלבד – אך דלק למשך לא פחות משמונה ימים, עד שהביאו תגבורת.

לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי

ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד

הירשמו לפודקאסט "התשיעית באירופה" ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.

ולמה אני מספר לכם את כל זה? כי השלב בו הפועל ירושלים נמצא בשבועיים וחצי האחרונים הוא בדיוק השלב בו הלהבה מתחילה לרצד, להבהב, נלחמת בכל כוחה להישאר דלוקה, אך השמן? הוא עומד להיגמר. עשרות מילים נכתבו בבימה זו במטרה לשבח את התנהלותה של הפועל ירושלים של הסיבוב הראשון ביורוקאפ, ניצחונות מדהימים בסגלים שמורכבים טלאים על טלאים הביאו הרבה כבוד למערכת, לשחקנים ובעיקר למאמן יונתן אלון, אך נראה שהשמן נגמר, ואם לא תגיע תגבורת בטווח הזמן המיידי – הנר ייכבה. ההפסד לוולנסיה היה מובן ומקובל לכל הדעות, אך הצורה בה שיחקו האדומים נגד לייטקאבליס ובעיקר נגד גליל עליון מעוררת דאגה.

נמרוד לוי נפצע כבר בתחילת העונה, ולא עושה סימנים של חזרה לפרקט בקרוב, אוסטין וויילי נפצע במחזור החמישי של המפעל ועדיין מסתובב עם תחבושת על היד, ג'סטין סמית' שנפצע כמה ימים אחריו הוא הקרוב מביניהם לחזור. במשך זמן רב מדי הפועל ירושלים התמהמה, אוגביידה, פלסטר טוב לכל הדעות, מנסה יחד עם גבי צאצאשווילי לכסות על פצע שמצריך חוסם עורקים. הסיטואציה הזו אמורה להשתפר מעט עם חזרתו של ג'סטין סמית', אבל זהו אינו החיסרון היחיד של הקבוצה. להפועל ירושלים יש בשלב זה שני שחקנים בלבד יכולים ליצור לעצמם נקודות, ג'ארד הארפר וקאדין קרינגטון, וזה, לטווח ארוך – פשוט לא מספיק.

הנהלת הפועל ירושלים החדשה חוזרת שוב ושוב על המסר של "לסמוך על התהליך" ועל הרצונות להיות קבוצה במודל ספרדי, קצת כמו טנריפה או מלאגה, כזו שבונה עצמה לאט וביסודיות ומצליחה בטווח הארוך, אני אמנם חסיד גדול של "המודל הספרדי", אבל ישנה עוד קבוצה באירופה שמדברת את עצמה לדעת על תהליכים ארוכי טווח, קוראים לה אלבה ברלין, שבשנים האחרונות נדבק בה הכינוי "החוג", כי באלבה, לפחות לכל צופה מצד, אין תחרותיות או רצון להצליח אלא התאהבות עצמית בתהליך שלא מבשיל לידי כלום. נראה שהפועל ירושלים נמצאת בדיוק בצומת הדרכים הזאת, המרחק בין אלבה ברלין לטנריפה, מעולם לא היה קרוב יותר.

Yonatan Alon and Dan Shamir – Photo credit: Yehuda Halickman