קרדיט לתמונה הראשית: מכבי תל אביב

הכדורסל הישראלי עובר קיץ מסקרן במיוחד, כאשר מסתמן כי יהיו 3 קבוצות סופר חזקות בעונה הקרובה בליגת העל: מכבי תל אביב, הפועל ירושלים והפועל תל אביב. מי שמכיר היטב את הנפשות הפועלות בחלק מהקבוצות הוא הפסיכולוג רונן יעקובסון, שהתארח לאחרונה בפודקאסט “התשיעית באירופה” של כותב שורות אלו והתייחס ללא מעט נושאים בוערים, כשהוא בין השאר דיבר על ההיכרות שלו עם הבעלים החדש של הפועל תל אביב עופר ינאי ועל הרגע שבו הוא כמעט מונה לתפקיד הפסיכולוג של מכבי תל אביב. הדברים שלו על הנושאים המדוברים מתומללים כאן, כשהפרק המלא כמובן מצורף להאזנה.

לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי

ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד

הירשמו לפודקאסט “התשיעית באירופה” ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.

על ההיכרות שלו עם ינאי, סיפר יעקובסון: “אנחנו לא חברים, לא ישבנו אף פעם לקפה, אבל הוא למד איתי באותה ישיבה. כשניפגש ברחוב נגיד שלום אבל לא הרבה-הרבה יותר מזה, יש לנו חברים משותפים, אבל אחד המקומות שנפגשנו בהם ולדעתי גם פגשנו את אולסי פרי במקום הזה היה תחנת הרכבת התחתית במילאנו בפיינל פור. אני לא מחדש פה כלום כי גם היו צילומים של עופרי ינאי וצעיפים של מכבי, אין פה סקופ אדיר, אבל פגשתי אותו במילאנו ודיברנו.

“אני חושב שעופר ינאי כאן מביא לידי ביטוי מושג שהוא מאוד מעניין וחשוב דווקא מתחום המחקר של הפסיכולוגיה התעסוקתית וזה המושג של פשרת קריירה. בכל קריירה צריך לעשות פשרה, גם מדען טילים מתישהו בקריירה יצטרך לבחור את המקום הזה ולא מקום אחר, או שפתאום לא יאשרו לו את התקציב לטיל שהוא רוצה אז הוא יצטרך לפתח טיל אחר. גם בנאדם שממש-ממש רוצה להיות רופא עיניים מתישהו יתקבל למחלקת עיניים שהא לא בדיוק זו שהוא רוצה או שמישהו מהצוות יקבל ניתוח יוקרתי שהוא רצה וכו’, כלומר תמיד-תמיד יש פשרות קריירה.

“בסיפור של עופר ינאי כאן יש באמת פשרת קריירה. עופר ינאי הוא איש עסקים מצליח בצורה בלתי רגילה והכל בעשר האצבעות שלו. אני לא נמצא איתו בקשר מי יודע מה, אבל ברור שאם היה אפשר הוא היה רוצה ללכת על הטוב ביותר, מכבי תל אביב, למשחקים האלה הוא הלך קודם, אבל זה לא על המדף, ולכן הוא עושה פשרת קריירה אמיתית, כלומר פשרה שהוא נכנס אליה באמת. אני מאוד מאמין לו שכהפועל תל אביב הוא רוצה ‘לכסח’ את מכבי, ‘להעיף’ ולקחת עכשיו את 50 האליפויות הבאות, הוא רוצה לקחת יורוליג וכשהוא יעלה למשחק מול מכבי הוא ירצה לנצח אותם לא פחות ואולי אפילו יותר מכל מישהו אחר שהוא אוהד הפועל, אבל יש פה פשרת קריירה שגם צריכים לעשות אוהדי הפועל תל אביב.

“זה מאוד מעניין, כי הרי כמו שאמרתי אני לא מחדש כלום, אני פשוט מכיר, אבל זה התפרסם בעיתונים ורמי כהן גם יודע שעופר ינאי קודם היה קשור בדרך כזו או אחרת למכבי תל אביב. אז מה, הם יגידו לא? מי שאי פעם היה במכבי תל אביב, רוצה לקנות אותנו, ובאמת להשקיע, ללכת איתנו ולרצות לנצח יחד איתנו ולעשות את הפשרה הזאת אבל עם כל הלב, אז אנחנו נגיד לו לא? לא. גם הם עושים פשרת קריירה. כל השאלה בפשרת קריירה היא משני הכיוונים: אחד, האם אתה מצליח באמת להרגיש שאתה מממש את עצמך בפשרת הקריירה הזאת או שאתה מרגיש שזאת פשרה גדולה מדי ואתה ממש-ממש ממורמר.

“לצורך העניין, נגיד בנאדם שרצה להיות אורתופד ולא התקבל לרפואה אז הוא הולך להיות פיזיותרפיסט ולשם הוא כן מתקבל. זו פשרת קריירה. אבל יהיה בנאדם שהוא פיזיותרפיסט וישקיע ממש את כולו בזה, ילמד, יתפתח, יהיה מאוד מצליח, יעזור להרבה אנשים וילמד המון, ויהיה פיזיותרפיסט אחר שיישאר ממורמר ואולי גם ישקיע פחות וכו’, כלומר השאלה היא איך אתה מתייחס לפשרה. יכול להיות מישהו שרצה להיות אורתופד ולא הצליח, והוא עבר להיות יבואן של מוצרי אורתופדיה. עכשיו השאלה עם הבנאדם הזה היא כמה הוא מרגיש שזה דומה לחלום שלו. פיזיותרפיה זה איכשהו דומה, אבל האם יבוא כן או לא? יכול להיות בנאדם שעשה פשרת קריירה של להיות יבואן של צורכי אורתופדיה והוא מצא את עצמו, מרוצה, גם עשה הרבה כסף ומחדש דברים.

“אז בדיוק כאן השאלה: האם אוהדי הפועל תל אביב יוכלו באמת לעשות את הפשרה הזאת כי כן יש כאן אפשרות לאיש מאוד מצליח שכמו שהוא הביא את החברה שלו לשווי של מיליארד שקל הוא ירצה להביא את הפועל תל אביב לכאלה הישגים ובאמת להגיע לזה. זו השאלה, האם שני הצדדים יצליחו באמת להרגיש ממומשים בפשרת הקריירה הזאת, כי יש פה פשרת קריירה, לזה אי אפשר להתכחש”.

ב”פינת סיפור”, יעקובסון הביא את הסיפור המיוחד שכמעט הוביל אותו לפני כשנתיים לתפקיד הפסיכולוג של מכבי ת”א: “מילדות אני אוהד מכבי, ככה הגעתי לכדורסל, אני אוהב מאוד כדורסל ובמיוחד את מכבי. מתישהו פשוט קרה לי מה שיכול לקרות, סוג של הזדמנות לפשרת קריירה, ובדרך לא דרך אני מקבל פנייה מעמי ביטון שהוא מנהל מכבי תל אביב, והוא אומר לי ‘אני שמעתי עליך מפה ומשם, ונראה לי שאתה יכול להיות מתאים להיות הפסיכולוג של מכבי תל אביב’. אני לא ידעתי מאיפה זה נופל עליי. אני כבר פסיכולוג הרבה מאוד שנים, אבל הרגשתי כמו ילד שפתאום אומרים לו ‘בוא, תעלה למגרש ותיכנס להיכל הקודש’, כי זה משהו שנשאר מילדות, זה כמו סרט שראית כילד ואתה מתרגש לראות אותו כל פעם מחדש. ילד שנכנס להיכל מנורה מבטחים, זה היה יד אליהו כשאני נכנסתי. הוא אמר לי ‘תשמע, בוא נראה, תשלח לי קורות חיים’. הוא שאל אותי ‘מה הניסיון שלך בספורט?’. אמרתי לו ‘תשמע, עבדתי עם כמה ספורטאים אבל מעולם לא הייתי פסיכולוג של קבוצה’. הוא אמר לי ‘תשמע, אני חייב להגיד לך, אתה לא הבחירה הראשונה שלנו כי בכל אופן חשוב לנו מישהו עם ניסיון, אבל יש משהו שאהבנו בדברים ששמענו עליך, ואני רוצה שתבוא להתראיין אצלנו’.

“הם קיבלו את קורות החיים וכנראה שאלו קצת, ועד לפני הראיון עמי אמר לי ‘תשמע, אני חייב להגיד לך, אתה ה-‘Runner Up’, כלומר לא במקום הראשון, אנחנו מזמינים אותך לראיון אבל העניין של הניסיון שלך זה בעייתי’. הזמינו אותי לראיון, וכל הזמן יש מאבק בתוכי בין רונן יעקובסון האוהד בן ה-4 לבין רונן יעקובסון הפסיכולוג, יש לי התמחויות וניסיון, ייעצתי לגופים, קריירה עומדת שם. קיבלתי החלטה שאני מגיע כאיש מקצוע. הגעתי להיכל, זה לחנות בחנייה של ההיכל שם על המדרכה, דברים קטנים שאתה אומר ‘וואו’. אתה נכנס ואומר ‘אני לעמי’. השומר מחכה ואתה נכנס מהדלת הראשית להיכל, ואמרתי לעצמי ‘אני לא מצלם סלפי, כלום. אני מגיע כאיש מקצוע לטובת הקבוצה’. מי שהיו בראיון הם ניקולה (וויצ’יץ’), יאניס (ספרופולוס), אבי אבן, עמי ביטון, רגב פנאן וגם הרופא של הקבוצה.

“יצאתי מהראיון ואחרי חצי שעה עמי התקשר אליי ואמר לי שהעובדה שאין לי ניסיון כפסיכולוג של קבוצה הכריע את הכף, או שכן או שלא, אתה אף לא יודע בראיונות, אבל בכנות הם כל כך הרשימו אותי כבני אדם, אני באמת מסתכל על מכבי אחרת מאז, בצניעות, בכנות, בגובה העיניים, בהומור, באמיתיות, אמרו לי את הדברים על השולחן, אני השתדלתי להיות כן איתם. אתה יוצא מראיון כזה ואתה אומר לעצמך ‘רגע, אם זה מה שאני רוצה בוא נפתח פה משהו, אין לי ניסיון ואפשר להיות פסיכולוג ספורט של קבוצה בליגה הארצית או משהו כדי לצבור ניסיון ואז להגיע מתישהו אחר כך למכבי, זה לא צריך להיות במקום אף אחד אלא משהו בנוסף’, ואז קיבלתי החלטה שלפחות נכון לעכשיו, לך תדע מתי, מי ומה כי העולם הזה בכל אופן קורץ לי ומעניין, כרגע יש יתרונות בלהיות אוהד, להשתולל, להתעצבן על המאמן, לכעוס על ההנהלה ולצעוק על השופט, כל מיני דברים כאוהד שאם אתה נכנס כאיש מקצוע כקבוצה אתה מאבד אותם, וכרגע בחרתי להישאר ממש-ממש אוהד, לצעוק, לקפוץ, להתעצבן, לצעוק על הטלוויזיה, לצעוק על האחראים ולהתמרמר כשלא לוקחים את היורוליג. אני חייב להגיד שאני מאוד התרשמתי מהפרטים הקטנים, זה היה כיף. אני מאוד שמח על ההזדמנות הזאת”.