מאת איתי אורן

אחרי פתיחת עונה מפתיעה לכל הדעות, נראה שהיורוליג חוזר להרגלו. כמו במחזור הקודם, גם המחזור השביעי ביורוליג האיר פנים לקבוצות הגדולות; ברצלונה, ריאל מדריד, צסק”א ופנרבחצ’ה ניצחו בצורה מרשימה. בעיניי המחזור הזה משקף את העונה של הקבוצות הספרדיות במפעל עד כה, ואולי גם כיצד תיראה העונה עבורן בהמשך – והיא ללא ספק תהיה מעניינת.

ריאל מדריד הייתה החידה הגדולה של פתיחת העונה; קבוצה מפוצצת כישרון עם מוסרים מעולים, קלעים נהדרים ואדי טבארס אחד גדול מתחת לסלים. הם הגיעו לקובנה כאנדרדוג בעקבות הפתיחה המסחררת של ז’לגיריס, אולם גם פאבלו לאסו ידע שבמצב בו היא הייתה ערב המשחק – הפסד, שיכל להוריד אותם למאזן של 2-5 ולסבך את מעמדו, לא בא בחשבון.

Euroleague.net

פקונדו קמפאסו, שעל פי הדיווחים יעבור בקרוב לשחק ב-NBA, לא יכל גם הוא להרשות לעצמו פתיחת עונה מזעזעת שכזו – והוא הציג את המשחק הטוב ביותר שלו העונה. זו הייתה הפעם הראשונה שהוא מוסר 10 אסיסטים העונה ומי שנהנה מזה במיוחד היה טבארס, שקבע שיא אישי ביורוליג עם 22 נקודות. גם סרחיו יול היה לא רע, וכנראה שיהיה לו תפקיד עוד יותר משמעותי בקו האחורי במידה וקמפאסו יעזוב. השאלה הגדולה היא האם בגיל 33 הוא מסוגל לקחת את הקבוצה על גבו. הופעת הבכורה העונה ביורוליג של פליפה רייס בן ה-40 כנראה נתנה גם היא רוח גבית לחניכים של לאסו, שחזרו עם ניצחון גדול הביתה.

Euroleague.net

ובעוד שריאל מדריד מתאוששת, מי שנראית כמו אחת הקבוצות הטובות במפעל היא ברצלונה, שהביסה את אלבה ברלין ב-36 הפרש ורשמה ניצחון חמישי רצוף. 
הסטטיסטיקה לא משקרת: ברצלונה היא הקבוצה שמוסרת הכי הרבה אסיסטים למשחק, גם מדורגת ראשונה באחוזים ל-2 ובמקום השני באחוז ה-“זריקות הנכונות”. יש לה שני כוכבים אירופאים (קלאת’ס ומירוטיץ’), גארד אמריקאי מנוסה (היגינס), סגל מקומי לוחמני (אברינס, אוריולה וסרג’י מרטינז הצעיר), שחקני יורוליג משלימים מנוסים וקלעים צעירים שיכולים לעלות מהספסל ולתרום נקודות. אם ברצלונה תמשיך ככה, היא תהיה מהמועמדות הרציניות לקחת את התואר.

Euroleague.net

הקבוצה הספרדית היחידה שהפסידה במחזור השביעי היא באסקוניה, ועוד איזה הפסד – לוילרבאן בבית. צריך לומר, וילרבאן גם היא הייתה ביום חלש – היא קלעה ב-27 אחוזים מהשלוש ואיבדה 14 כדורים (לעומת 8 של באסקוניה). כמו שהקבוצה הצרפתית נראית עד עכשיו, זה כנראה יהיה אחד הניצחונות היחידים שלה העונה; יש לה את הסגל הכי חלש ביורוליג, מאמן חסר ניסיון ואין לה אפילו כוכב אחד שיכול לסחוב את הקבוצה על גבו ולנצח משחקים. אולם נראה שבאסקוניה היא הקבוצה הכי פראיירית ביורוליג העונה: לאחר שהדהימה את ריאל מדריד במחזור הראשון, הפסידה לכוכב האדום; אחרי שניצחה את חימקי הפצועה, הפסידה בנקודה בלבד לברצלונה, במשחק שחמק לה מבין האצבעות (המשחק הצמוד ביותר של ברצלונה העונה. הרבה מבעיות של באסקוניה טמונות בקו הקדמי – ג’קירי הסנטר, שדווקא היה מעולה מול האקסית הצרפתית לא מספיק יציב, ופטרס, שבא על תקן המחליף של שאנגלייה, פתח את העונה מעולה עם 18 נקודות מול ריאל אבל בשלושת המשחקים האחרונים ביחד הוא קלע רק 12 נקודות. וילדוזה הארגנטינאי מספק נקודות כמעט באופן קבוע ופייריה הנרי מבליח מדי פעם, אבל זה לא מספיק.
 שאר השחקנים של איבנוביץ’ יצטרכו להשתפר ומהר, גם מבחינת כדורסל וגם ברמה המנטאלית.
 אם היא לא תעשה זאת – היא מהר מאוד תיצמד בתחתית הטבלה לוילרבאן ואלבה ברלין ותאבד סיכוי ממשי לפלייאוף.

Euroleague.net

ומי שהוכיחה הרבה אופי השבוע היא ולנסיה, שניצחה את מילאנו בצורה מרשימה – זאת למרות משחק פושר של דובלייביץ’, השחקן הכי טוב שלה בינתיים ושלושה שחקני רוטציה פצועים (חואן ססטרה, סאן אמטריו הוותיק ומרינקוביץ’ – כולם משחקים בעמדות 2-3).

ולנסיה היא קבוצה שכיף לראות – היא מניעה את הכדור מעולה, יש לה קו אחורי מוכשר וגבוהים שיכולים לקלוע מבחוץ לא רע. מי שהתעלה הפעם היה סם ואן רוסום הבלגי, שעד המשחק הזה לא קלע יותר מ-6 נקודות העונה והפעם סיפק משחק גדול עם 21 נקודות וניהול משחק מרשים. ולנסיה היא קבוצה יציבה – לא הכי כשרונית ביורוליג, לא הכי גבוהה ולא קולעת באחוזים הכי טובים – אבל יציבות, בעונה שהחלה בצורה מסחררת, זה לא מעט בכלל. היא כבר במאזן 4-2, ואם תמשיך ככה היא בהחלט תהיה מועמדת ראויה לפלייאוף. הרבה מהקרדיט הזה מגיע לפונסרנאו המאמן, שנמצא במועדון מ-2016, ובעונתו השלישית כמאמן ראשי ביורוליג נראה שהוא משדר הרבה רוגע לחניכים שלו והצליח למצוא את השיטה שמתאימה לקבוצה.

במחזור הקרוב ולנסיה תפגוש עוד קבוצה מפתיעה – באיירן מינכן שצמודה אליה בטבלה ונראית נהדר גם היא. שתי הקבוצות הללו שואפות להיות “הסוס השחור” של היורוליג העונה, אולם יש רק 8 מקומות בפלייאוף, ואם כמה מהקבוצות הבכירות יותר יתאוששו בהמשך לא בטוח שיהיה מקום לשתיהן. אין ספק שיהיה לוהט במינכן, ומסקרן לראות מה שניים מהמאמנים היצירתיים במפעל יכינו אחד לשני.

איתי אורן סטודנט לפסיכולוגיה ופילוסופיה, עיתונאי מתחיל, חובב ספורט מושבע שעוד לא מצא את הקבוצה שלו.