סוף-סוף היא הגיעה. הניצחון של מכבי תל אביב 85:93 על וילרבאן בחוץ הוא בהחלט מעודד, ולאו דווקא בגלל הניצחון עצמו, שהוא גם חשוב, אלא בזכות היכולת, או יותר נכון, רמת הביצוע הגבוהה, בעיקר בהתקפה. כשהיא עם הגב אל הקיר במאזן שלילי של 2:1 לעומת 0:3 מושלם של וילרבאן, מכבי הצליחה לנצל לטובתה את היותה אנדרדוג במשחק והיא שלטה מהפתיחה בדרך לניצחון מרשים כשגם היריבה שיחקה טוב בהתקפה. ראו על כל שחקני מכבי את הרעב שלהם ואת הרצון להוכיח, דברים שבוודאי גם נכללו במחשבות של המאמן יאניס ספרופולוס.

ראשית, ספרופולוס חייב להיות מרוצה מההתעלות של השחקנים בקו האחורי ששמם אינו סקוטי ווילבקין. ג'יימס ננאלי סיפק הצגה אדירה עם 25 נקודות (6 מ-6 לשתיים, 4 מ-7 לשלוש) וכל כך הרבה רגעים גדולים במחצית השנייה, קינן אוואנס השתיק את המבקרים עם 13 נקודות (3 מ-3 לשלוש) למרות משחק טוב של האקס כריס ג'ונס מהעבר השני (14 נקודות, 5 מ-6 לשתיים), והמשותף לננאלי ואוואנס הוא שהם התעלו בקלאץ' (לדוגמא השלשה הגדולה של אוואנס בדקות הסיום). רוצים עוד שחקנים שהתעלו בקלאץ'? דריק וויליאמס שאמנם סיים עם 5 נקודות אך קלע סל חשוב, וכן, גם ווילבקין עצמו, שקלע 13 נקודות והציג ניגוד מעניין בין האחוזים לשתיים (5 מ-5) לבין האחוזים לשלוש (0 מ-8 לשלוש).

Keenan Evans – Photo Credit: Euroleague

שחקנים נוספים שהיו מצוינים לאורך המשחק הם הגבוהים. מתיאס לסור שנראה טוב מאז שחתם היה הפעם כמעט מושלם עם 9 נקודות (4 מ-4 לשתיים) ו-5 ריבאונדים בפחות מ-15 דקות, כשהוא סיפק הגנה נהדרת מול יוסופה פאל שיצא ב-5 עבירות על אף ששיחק בקושי מעט יותר מ-5 דקות. גם ג'יילן ריינולדס היה נפלא עם 17 נקודות מהספסל, ואם מחשיבים גם את הרגעים הטובים שלו במשחק נגד מילאנו אז הוא מתחיל להזכיר את השחקן שכיכב בבאיירן מינכן בעונה שעברה. ריינולדס מיעט הפעם לקחת זריקות מיותרות מרחוק והעדיף להתמצא בצבע, והוא עשה זאת על הצד הטוב ביותר.

מכבי גם קיבלה תרומה יפה מאנג'לו קלויארו, שלא נעלם הפעם בהתקפה ושיחק תפקיד משמעותי בניצחון עם 2 מ-3 מחוץ לקשת. הקבוצה סיימה עם נתונים מעולים של 75% לשתיים ו-40% לשלוש (10 מ-25), כשיריבתה גם קלעה היטב (10 מ-18 לשלוש, 55.6%). השחקן המרכזי שצלף מכל מקום אצל וילרבאן היה אלי אוקובו, שעשה ככל העולה על רוחו עם 23 נקודות.

Scottie Wilbekin and Jalen Reynolds – Photo Credit: Infinity Nine Media/Julie Darbon

למרות ההתאוששות מההפסד במילאנו וניצחון החוץ הראשון של מכבי העונה ביורוליג, היו כמה דברים לא טובים. הכדרורים של ווילבקין גרמו לכך שהוא ניסה לקלוע לא מעט שלשות קשות (וכמובן לא הצליח), ולמרות יכולת טובה ושטף התקפי מרשים הקבוצה סיימה רק עם 17 אסיסטים. הכי מדאיג זה הטיפול בעמדת הרכז במה שמתייחס ישירות לאחריות שלקח ווילבקין בתפקיד, ורק אוואנס באמת שיחק בעמדה הזאת בחלק מההתמודדות. זה מביא אותנו לרכז הנוסף, יפתח זיו, ששיחק רק 6 שניות במה שסימל את כל הרגעים של הישראלים של מכבי על הפרקט. זיו לא מקבל ביטחון ממאמנו והזדמנות להראות את יכולותיו, וכשקבוצתו תזדקק לו ביורוליג יהיה לו קשה מאוד להתעלות אחרי שהיה חלוד במפעל. שאר הישראלים גם כן נמצאים בצרות: ג'ייק כהן ששוב לא נרשם בכלל לא הרגיש את הפרקט ביורוליג העונה, עוז בלייזר בקושי מקבל הזדמנויות, רומן סורקין שהיה מצוין ב"הכנה" משום מה לא משחק והקפטן ג'ון דיברתולומיאו גם לא שותף. אוהדי מכבי ת"א ראו את המאמן הולך על רוטציה קצרה, וזה בסדר, אך חלקם פשוט לא יכולים להזדהות עם אף אחד מהחבורה שהייתה על הפרקט.

סיום הטור הזה הוא זמן טוב לדבר על ספרופולוס. המאמן חטף כאן הרבה ביקורות במשחקים הקודמים ובמיוחד לאחר ההפסד למילאנו, וסוף כל סוף קבוצתו הציגה כדורסל מכובד ועל הדרך ניצחה. עם זאת, מדובר במשחק אחד בלבד וחשוב שתהיה יציבות. נדמה שעל אף חסרונותיו, ספרופולוס עדיין יודע איך לנהל את העניינים ולהחזיק בתפקיד מאמן מכבי תל אביב. יחד עם זאת, אי השיתוף של הישראלים מעיד שוב על המאבק שלו על המשרה ואולי על רווח מקצועי לטווח קצר אך בטח שלא לטווח ארוך. נראה כיצד המאמן יתפקד במשחקי הבית הבאים שחובה לנצח נגד פנאתינייקוס וז'לגיריס קובנה, כשגם המשחק מול ברצלונה הוא אתגר שאפשר לעמוד בו. עד אז, אפשר להחמיא למאמן על ניהול משחק טוב וקבלת החלטות טובה בכל הנוגע לפסקי הזמן שלקח.

Maccabi Tel Aviv – Photo Credit: Euroleague