ג’ייק כהן הוא ללא ספק אחד השחקנים הכי מיוחדים שיש בכדורסל הישראלי, על הפרקט ומחוצה לו. כעת, בזמן שהוא נמצא עם מכבי תל אביב בבלגרד לקראת משחק ה”בית” מחר (חמישי, 21:05) מול באיירן מינכן ביורוליג, הפאוור פורוורד התראיין לכלי התקשורת הישראלים כולל אתר “ספורטס רבי”, כאשר הוא דיבר על התחושות מאז פרוץ מלחמת “חרבות ברזל”.

לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי

ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד

הירשמו לפודקאסט “התשיעית באירופה” ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.

כהן פתח: “ליבי עם כל הקורבנות ומשפחותיהם שנפגעו מאירועי ה-7 באוקטובר. זו הייתה טרגדיה שאי אפשר לתאר וליבנו איתם. אנחנו רוצים להודות לכל אלה שהצליחו לעזור לנו להמשיך הלאה בבלגרד ולהמשיך לעשות את העבודה שלנו, וזו ברכה גדולה. תודה למכבי, לסרביה, לפרטיזן, לכוכב האדום ולממשלה שכולם עזרו לנו להיות כאן”.

האם תוכל לספר לנו על הבוקר שלך ב-7 באוקטובר מהזווית האישית שלך? מתי הבנת שזה אירוע הרבה יותר גדול מאלה שחווית בישראל בעבר?

“התעוררתי עם האזעקה מוקדם בבוקר ושעה אחרי זה התחלנו לראות מה קורה. היום הזה היה ממש קשה, לא ידענו מה קורה וזה משהו שלא קרה מעולם. היה קשה להבין מה לעשות עם הילדים שלי ומה לעשות עם אשתי בזמן שהרבה אנשים מארה”ב פנו לשאול מה קורה. זה היה יום ממש קשה.

“ידענו שמשהו ממש רע קורה ביחס לשגרה הרגילה ושיש כאוס. ברגע שהשעות התחילו לחלוף והיכן שהיינו בתל אביב היה שקט יחסית, היה לי יותר קל להוריד את הדופק שלי ולהקל על עצמי, אבל אז אתה מתחיל לחשוב מה זה אומר בהסתכלות קדימה, כל כך הרבה אנשים יסתחררו. מלחמה משפיעה על כל כך הרבה אנשים, לא רק על מה שקורה במקום. ליבנו עם האנשים בדרום, ואני מאחל שמה שנעשה יספק טיפה אחת של אושר ויוכל לעזור בכל דרך שנוכל”.

איך אתה מסביר לשחקנים הזרים מה קורה ולמה?

“אני בעמדה ייחודית שאני יכול להתייחס לאמריקים ולישראלים כי יש לי היסטוריה ארוכה עם שניהם. מה שקרה בחודש שעבר היה חסר תקדים ומשהו כזה לא קרה כל הזמן שהייתי בישראל ואי אפשר פשוט להסביר אותו. אין נוסחה לכך ואנחנו צריכים לעשות כמיטב יכולתנו. עד כה אני חושב שהשחקנים, המאמנים והמועדון עשו עבודה ממש טובה בטיפול במצב הכי טוב שכולם יכולים. כמובן שהדברים לא יהיו מושלמים ויכולים להיות הרבה תירוצים שאנחנו יכולים לתרץ אם אנחנו רוצים אבל אנחנו צריכים לעשות את העבודה שלנו כמיטב יכולתנו כי לשם כך אנחנו כאן”.

מה הייתה תגובת השחקנים הזרים?

“זה רק תלוי ביום באמת, כשהדברים התפתחו הייתי באותה סירה כמו כולם. הייתי צריך לראות מה הכי טוב לי ולמשפחתי, בנוגע לשאלה האם להיות בקפריסין או בישראל סוג של רכבנו על הגל, כביכול, מה שנוכל לעשות כדי להביא אותם למצב טוב. היו שחקנים שרצו לטוס לקפריסין ושחקנים שרצו להישאר בישראל. לגבי אלה ששאלו שמחתי לחלוק את החוויות הקודמות שלי, שחקנים צריכים להרגיש בטוחים ומאובטחים ומה ששחקן אחד עלול לעבור אולי לא זהה עבור האחרים. השחקנים הזדהו עם מצב חבריהם לקבוצה. אם אלו השחקנים הישראלים שרצו להישאר או האחרים שרצו ללכת”.

איך זה מרגיש לעבור ממדינה למדינה בחודש האחרון, שזה משהו לא קל?

“זה בהחלט משהו חדש ואנחנו חייבים לשמור על הדברים בפרספקטיבה. אנחנו משחקים כדורסל לפרנסתנו, מה שעובר עלינו זה כלום לעומת מה שקורה בישראל. טיסות והתרחקות מהמשפחות שלנו הן קשות, אבל אנחנו לוקחים בחשבון את המצב בכללותו. יש לנו מזל ואנחנו ברי מזל שיש לנו את העבודה הזאת, שמאפשרת לנו להמשיך לשחק כדורסל”.

מה זה אומר עבורכם השחקנים שניקולה וויצ’יץ’ חזר לקבוצה?

“ניקו מראה את רוח המועדון והרבה על המצפן המוסרי האישי שלו, שבשעת צרה הוא שם את כל הפרויקטים האישיים שלו על הסף ובא לעזור. מופיע, עוזר בכל יכולת שצריך. הוא עושה דברים למען אחרים ולמען מדינת ישראל וזה אומר הכל עליו, שבשעת צרה הוא מופיע. לטוב ולרע האנשים שעושים את ההבדל הם אלה שמראים”.

שחקנים מרחבי היורוליג פנו אליך?

“קיבלתי הרבה תמיכה חיובית מהאנשים סביבי בין אם זה שחקנים בקבוצות יריבות, חברים שלי מרחבי הליגה ואפילו חבר’ה שמעולם לא דיברתי איתם קודם שלחו לי הודעות שמאוד הערכתי. זה הצד החיובי של הדברים מול החושך והשנאה האלו, שחקנים שאין להם קשר לישראל והם לא יהודים עדיין שלחו לי הודעות לבדוק ולוודא שהמצב שלנו טוב. זה באמת היה חשוב לי שלשחקנים באמת אכפת אחד מהשני ושיש עדיין קצת אור בעולם. זה היה מאוד מרגיע לא רק לקבל את ההודעות האלה מחברים אלא גם מאנשים מחוץ למעגל החברים שלי. זה באמת היה חשוב לי מאוד”.

איך הסתגלת ועד כמה תתגעגע לאוהדים?

“אנחנו פשוט עושים כמיטב יכולתנו להסתגל ויש לנו הרבה אנשים חזקים סביבנו ואנשים שיודעים שזה קשה אבל שיש לנו עבודה לעשות ואנחנו לא הולכים רק לשבת ולמצוא תירוץ אחר תירוץ. אתה יכול לראות את החוסן שלנו במהלך השבועות האחרונים וזה מראה שלא משנה מה יקרה, אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו למען האוהדים ואנחנו מתגעגעים אליהם בבית. 12,000 אוהדים צהובים בהיכל זה באמת מיוחד. אנחנו מתגעגעים אליהם ואנחנו הולכים להתגעגע אליהם רבות לחודש הבא או כמה זמן שזה יהיה שלא נשחק בבית בארץ. אנחנו הולכים לנסות לגרום להם להיות גאים ולנו להיות גאים בו זמנית”.

מה אתה חשבת על ההודעה מהאוהדים?

“המסר מהאוהדים היה ממש נהדר ומראה את האהבה שיש להם אלינו. זה באמת מביא הכל לפרספקטיבה כשאתה רואה את האוהדים שלנו בזירת הקרב עכשיו במדים מגינים על המדינה שלנו ועל המשפחות שלנו. זה מעבר למילים ואני לא מספיק רהוט כדי להסביר מה זה אומר בשבילם לשים את חייהם על הקו כדי להגן עליי, על משפחתי ועל ילדיי, זה אומר הכל עבורי. אני לא יכול לדמיין את ההקרבה שהם עושים עבור כולנו, בשביל שנחזיר קצת עם משחק הכדורסל זה משהו שהוא סופר מיוחד. זה נראה די טיפשי שלמשחק כדורסל יכולה להיות השפעה כזו בהשוואה לאנשים ששמים את חייהם על הכף, אבל זה קורה ואני לא לוקח את זה בקלות. זו זכות לייצג דברים שלאנשים האלה אכפת מהם ואנחנו רוצים לגרום להם להיות גאים כשאנחנו מנצחים משחקים וזה מדהים באמת. אני רוצה להמשיך לייצג את זה ככל יכולתי ככל שאוכל קדימה”.

דעתך על הליגה הישראלית שאמורה להתחיל בעוד מספר שבועות?

“אין לי מושג, אם הם אומרים שאנחנו משחקים אז זהו. אני צריך לדאוג למה שקורה היום ומחר לפני אולי עוד אחד לפני שאוכל לדאוג מה יהיה בעוד שבועיים מהיום”.

אתה מוצא את עצמך מעודד יותר את שאר הקבוצות הישראליות עקב המצב?

“אני תמיד מעודד את המועדונים הישראלים באירופה, ככל שהם טובים יותר כך זה יהיה טוב יותר לכדורסל הישראלי, אבל אני לא חושב שאני מעודד אותם יותר מהרגיל. כשכל ארבע הקבוצות זוכות לניצחונות, אנחנו רוצים לראות את זה ממשיך. אם זה יעזור לכדורסל הישראלי אני בעד”.

מה דעתך על העלייה המאסיבית באנטישמיות בארצות הברית והאם זה מדאיג?

“כמובן שזה מדאיג, זה שאני צופה במתרחש ברחבי העולם ורואה איך אנשים מתייחסים ליהודים מדאיג אותי, לא רק למען הבטיחות שלי אלא למען הילדים שלי, כי יש לי את אחד משמות המשפחה הכי יהודיים שיש. קשה מאוד לעבור מתחת לרדאר. אז מה שקורה מדאיג אותי. הלוואי שהיה לי פתרון לזה, אבל הרבה אנשים חכמים ממני לא הצליחו להבין את זה כדי לרפא גזענות, או אנטישמיות או שנאה בכלל לצורך העניין. מה שאני יכול לעשות זה לדאוג למה שאני יכול לשלוט ולקבל את ההחלטות הטובות ביותר עבור עצמי ועבור המשפחה שלי, וזה מה שאני חושב שעשיתי והחבר’ה מסביבי עשו גם כן”.

האם אתה מרגיש שאתה שגריר?

“אני לא מחשיב את עצמי כשגריר. אני רק בחור שחי בארה”ב ובישראל כבר הרבה זמן. אני יהודי, אם זה הופך אותי לכזה, בסדר, זה לא תלוי בי. כל מה שאני יכול לעשות זה לייצג את עצמי, אני לא מתיימר לייצג מישהו אחר ואני רק מייצג את דעתי ואת מה שאני חושב. אם מישהו רוצה להקשיב לי, זה תלוי בו, התואר שגריר לא תלוי בי”.