אלכס צ’וברביץ’ הוא אחד השמות הכי מסקרנים שחוזרים לשחק בליגת העל בעונה הקרובה. בעקבות פרישתו של גיא פניני, הסנטר בן ה-37 (2.12 מטרים) של הפועל עפולה מחזיק בתואר הלא רשמי של השחקן הכי מבוגר בליגה, וכעת הוא מדבר על הכל בראיון מיוחד לאתר “ספורטס רבי”.

לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי

ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד

הירשמו לפודקאסט “התשיעית באירופה” ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.

“קודם כל אני מאוד מתרגש לחזור אחרי שנתיים לליגת העל”, פותח צ’וברביץ’ את הראיון. “כמו כל עונה מתרגשים, מצפים ורוצים להתחיל את העונה”.

איך צ’וברביץ’ קיבל את ההצעה מעפולה? “זה לא משהו שהפתיע אותי, זאת הייתה המטרה שלי, לחזור לליגת העל השנה. הלכתי שנתיים לנהריה, רצינו לעלות וזה לא עבד, והמטרה שלי מההתחלה כשסיימתי את העונה הייתה לחזור לליגת העל”.

צ’וברביץ’ מרוצה עד עכשיו מהעבודה עם המאמן רועי פרל. “מנסים להתאים את עצמנו, שיטה שונה ומאמן שונה, ובסך הכל אני נהנה. לומדים אחד את השני”.

מה התפקיד שמיועד לצ’וברביץ’? “לא נכנסים לדקות, אף אחד לא בא ומבטיח לאף אחד פה כלום, באים לעבוד קשה ולקחת את זה בעבודה קשה”.

האם צ’וברביץ’ מאמין שהעולה החדשה יכולה להישאר בליגה? “קודם כל אני לא מסתכל על זה בתור הישארות בליגה, להיכנס לפלייאוף זאת מטרה לגיטימית, בסך הכל הליגה היא מאוד שוויונית חוץ משלוש-ארבע קבוצות מאוד חזקות. עבודה קשה וחיבור טוב יעשו את העבודה”.

בשתי העונות האחרונות שלו בליגת העל צ’וברביץ’ ירד ליגה, כשבעונת 2019/20 הוא שיחק במדי מכבי אשדוד ובעונת 2020/21 שיחק במכבי חיפה. כמה חשוב לו שזה לא יקרה גם בעפולה? “חשוב, אף אחד לא רוצה לרדת ליגה, אבל בסוף זה הספורט, זו תחרות. זה אף פעם לא נעים, אני לא רוצה להיות שם ואני מאמין שגם לא נהיה שם, בסך הכל יש פה קבוצה טובה, ועוד פעם, המטרה איך שאני מסתכל על זה היא לא איך לא לרדת ליגה אלא להתברג בפלייאוף”.

כאמור, צ’וברביץ’ הוא השחקן הכי מבוגר בליגה. איך הוא מרגיש עם זה? “לא תואר כזה נחשק, אבל אני לא מרגיש מבוגר (צוחק). אני מרגיש רגיל”.

בשנתיים האחרונות בעירוני נהריה צ’וברביץ’ שיתף פעולה עם שחקן מבוגר נוסף, יוגב אוחיון בן ה-36. “‘יוגי’ לא מבוגר, הוא ילד. יוגי זה יוגי, התחיל את העונה בירושלים, שנתיים בנהריה, איך אני אומר? הלוואי שיהיה לי כל שנה שחקן כמו יוגי בקבוצה, אבל יוגי יש רק אחד. נהנינו, היה כיף”.

צ’וברביץ’ שיחק במהלך העונה שעברה מול בן שרף, שכיכב במדי אליצור נתניה ובעונה הקרובה יעשה את צעדיו הראשונים בליגת העל במדי עירוני קריית אתא. “שחקן כישרוני, מאוד-מאוד מרשים, ויהיה מעניין לראות אותו משתלב בליגה ולעקוב אחריו”.

לאורך הקריירה האחוזים של צ’וברביץ’ לשתיים ומקו העונשין הם לא גבוהים במיוחד. האם הוא יצליח לשפר זאת העונה? “בוא נקווה שכן (צוחק)”.

למרות גובהו המרשים, צ’וברביץ’ יסתפק בתואר השחקן הכי מבוגר בליגה ולא בתואר השחקן הכי גבוה בליגה, שכן גלעד לוי מהפועל באר שבע מתנשא לגובה של 2.20 מטרים. האם צ’וברביץ’ מצפה לשחק מולו? “לא מצפה לאף אחד, בסוף באים ומשחקים”.

צ’וברביץ’ החל לשחק כדורסל רק בגיל 19, אבל למרות זאת הצליח לעשות קריירה נהדרת שכוללת בין השאר זכייה באליפות עם מכבי חיפה בעונת 2012/13, זכייה בגביע מדינה עם הפועל ירושלים בעונת 2018/19 וגם הופעות בנבחרת ישראל. “תמיד שאפתי להגיע כמה שיותר רחוק ואני מאוד שמח שהצלחתי להגיע למקומות האלה ולחוות את הדברים האלה כי באמת עבדתי קשה לאורך הקריירה בשביל בכלל להיות במקומות האלה, להגיע לליגת העל. נתקלתי בהמון אי אמונה מצד אנשים בדרך, אז זה מאוד משמח אותי שהצלחתי להגיע למקומות האלה ולחוות את הדברים האלה”.

בירושלים צ’וברביץ’ זכה לשחק עם אמארה סטודמאייר. “חוויה, לא משהו שקורה כל יום. חוויה מעניינת, למדנו דברים, ראינו דברים והיה מאוד מרשים”.

צ’וברביץ’ כאמור שיחק במדי הנבחרת הבוגרת, אך לצערו החמיץ את יורובאסקט 2017 בגלל פציעה. “האמת היא שזה היה ממש מבאס כי זה גם היה שלב בקריירה שהייתי במקום ממש טוב ובאיזושהי עלייה, ופספסתי את זה. זה מאוד אכזב אותי, אבל זה חלק מהספורט”.

במהלך השנים בחיפה צ’וברביץ’ יצא למסעות של הקבוצה בארצות הברית. “היו המון חוויות, שיחקנו נגד המון כוכבים, בין היתר כוכבים מאוד גדולים כמו קובי בראיינט, וינס קרטר ומארק גאסול. זו חוויה לכל החיים והחלום של כל שחקן בסופו של דבר לשחק ברמות הכי גבוהות נגד השחקנים הכי טובים. אלה חוויות שלוקחים איתך לכל החיים, לאורך כל הדרך”.

סיפור החיים של צ’וברביץ’ הוא לא פחות ממדהים. מעבר לעובדה שהוא התחיל לשחק כדורסל רק בגיל מאוד מאוחר אחרי ששיחק כדורעף, הוא עלה לארץ בגיל 10 מברית המועצות. מה הוא זוכר משם? “קור מינוס 30 מעלות, מה אני יכול לזכור (צוחק)? זוכר הרבה דברים, גדלתי שם עד גיל 10 וחצי, אני זוכר הכל ולפעמים אני מספר סיפורים לחברים שלי והם לא מאמינים. בסוף, כל זה חוויות שכשאתה מסתכל אחורה אתה אומר ‘מאיפה באתי ואיפה אני היום'”.

האם צ’וברביץ’ ביקר מאז במקום שבו הוא גדל? “לאזור שבו גדלתי לא יצא לי ממש לחזור. אולי בהמשך, מי יודע”.

בעפולה יש מספר שחקנים שעלו לארץ, כולל לוקאס גולדנברג, שהגיע לפני שנה מארגנטינה. “לא יצא לנו לדבר על הנושא הזה. מאמין שבהמשך נדבר על זה”.

מי היה המודל לחיקוי של צ’וברביץ’? “תמיד הסתכלתי על עידו קוז’יקרו בארץ, שבזכות העבודה הקשה נטו הגיע לאן שהוא הגיע, אז אם מסתכלים על משהו ריאלי אתה אומר שבסוף עם עבודה קשה ורצון אפשר לעשות את זה”.

מי השחקן הכי טוב שצ’וברביץ’ שיחק איתו? “ראיתי את דונטה (סמית’) בשיא שלו בארץ. וואו, זה היה מדהים”.

מול מי היה הכי קשה לצ’וברביץ’ לשחק? “וואו, סופו. בלי בכלל לחשוב”.

מאיזה מאמנים צ’וברביץ’ למד הכי הרבה בקריירה? “התחלתי לשחק אצל בראד (גרינברג) דקות משמעותיות בליגת העל ואז רמי (הדר) ועופר (רחימי) אימנו אותי בחיפה, שם באמת קיבלתי את הדקות המשמעותיות שלי בתחילת הקריירה, ולקחתי המון משם”.

צ’וברביץ’ הוא חובב דייג מושבע, כשבעבר אף פורסם שהוא אחד הבעלים של חנות דייג בנתניה. “יש בעלים אחד והוא אלירן גואטה. אני רק הולך לדוג. דיג זה משהו שנולדתי לתוכו, זה היה מהילדות, איפה שגדלתי תמיד הייתי עוסק בזה. בארץ קיבלתי את הג’וק בחזרה לפני משהו כמו 20 או 17 שנה, וזה חלק בלתי נפרד ממני. אם אני שבוע בלי דיג אז אני מתחיל לקבל רעידות. אם אני לא עושה סשן של דיג יש בעיה”.

האם צ’וברביץ’ עדיין משחק כדורעף? “יצא לי להיות השנה בתחילת הקיץ בטורניר לזכר אחד המאמנים שאימן אותי, גיל מעיין. השתתפתי בטורניר ואני רוצה להגיד שאני עדיין בכושר מצוין אחרי שלא נגעתי שמונה שנים בכדור. אני חושב שיכלתי לקבל חוזה בקלות בליגה”.

מה דעתו של צ’וברביץ’ על הכדורסל הישראלי כיום? “אני חושב שיש המון עבודה, נראה שיש כמה שחקנים מאוד מבטיחים בדרך ויהיה מעניין. לא נפרט את זה, אבל אני חושב שיהיה מעניין לעקוב אחרי כמה שחקנים מאוד מעניינים”.

האם צ’וברביץ’ חושב על היום שאחרי? “יש מחשבות, כן, אני לא מאמין שאני אשאר בתחום אימון קבוצה או משהו כזה. כן יש מחשבות על דברים כאלה ואחרים בתחום הכדורסל, אבל יש לי המון דברים שאני גם מתעסק בהם מחוץ לכדורסל. אני חושב שיש עוד 4-5 שנים בכדורסל, אז יש לי עוד קצת זמן”.

צ’וברביץ’ הבטיח בעבר שהוא עדיין ישחק בגיל שבו הוא נמצא כיום, והוא כבר מציב מטרה חדשה. “אני חושב שיש לי עוד 4-5 שנים לתת, אני באמת מרגיש שהרעב שם והגוף עדיין שם, אז כל עוד אני רעב לשחק אני אשאר כאן”.

לסיום, מה החלום הכי גדול של צ’וברביץ’? “לראות את הילדים שלי משחקים כדורסל, כמובן אם הם ירצו. כרגע זה בכיוון הזה, אבל אני חושב שהחלום הגדול הוא באמת לראות את הילדים שלי מתעסקים בספורט ולראות אותם על המגרשים”.