יובל זוסמן הוא ללא ספק אחד השמות הגדולים ביותר בכדורסל הישראלי בעשור האחרון. הפורוורד בן ה-26 (2.00 מטרים) של הפועל ירושלים, שנחשב לאחד השחקנים הכי מוכשרים שצמחו בישראל, משחק במדי הנבחרת הבוגרת במשך שנים, וכעת, רגע לפני החלון הקרוב שיכלול שני משחקים מול אוקראינה (המשחק הראשון במוצ"ש, 18:00) בריגה שבלטביה במסגרת מוקדמות אליפות אירופה שתיערך בקיץ הקרוב, אתר "ספורטס רבי" ערך ראיון מיוחד עם זוסמן באולם החדש בהדר יוסף, כשהוא דיבר על הכל. יובל זוסמן שלא הכרתם מעולם, מתחילים.

לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי

ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד

הירשמו לפודקאסט "התשיעית באירופה" ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.

"אני מאוד שמח להיות חלק מהנבחרת, מאוד גאה", פותח זוסמן את הראיון, שנערך כמובן כשברקע עדיין מתנהלת מלחמה. "אני חושב שזה משהו שהוא מאוד-מאוד חשוב ברגעים האלה וזה משהו שהוא חובה בלי קשר לכמה אתה עייף נכון לרגע זה ואיך שיחקת עד עכשיו. ברגע שהנבחרת קוראת לך אתה צריך להתייצב, על אחת כמה וכמה במצב הנוכחי".

בעקבות המצב, הנבחרת לא יכולה לשחק כרגע בבית. "זה לא פשוט, כמובן שגם בירושלים המצב אותו דבר במשחקי היורוקאפ, זה משהו שאני קצת התרגלתי אליו יותר לאחרונה, אבל זה לא פשוט כי זה משהו שהוא לכל המשפחה וזה משהו שהאנשים בבית מייחלים לו, כמה רגעים של נחת ולבוא לראות כדורסל ואת הנבחרת, ואני מקווה שאנחנו נוכל לנצח ולגרום לאנשים בבית ליהנות מהטלוויזיה בערב כזה או אחר. זה יהיה שווה את זה".

בנבחרת, זוסמן מתאחד עם האיש שאיתו הוא רשם היסטוריה – המאמן אריאל בית הלחמי. כזכור, זוסמן נבחר ל-MVP של אליפות אירופה לנבחרות עתודה שנערכה בקמניץ שבגרמניה בקיץ 2018, כאשר הוא הוביל לזכייה היסטורית בטורניר תחת שרביטו של בית הלחמי. "שמח מאוד כי הוא מכיר אותי טוב ואני מכיר אותו טוב, יש לנו עבר לא קצר ביחד. אני מכיר את שיטת המשחק שלו והוא יודע מה אני שווה, אני חושב שהאליפות עד גיל 20 הראשונה שלקחנו בגרמניה שאנשים קצת לא מדברים עליה יותר מדי – זו הייתה האליפות הראשונה שדי עשתה רעש גדול והפתיעה הרבה מאוד אנשים. אני חושב שבזכות הכדורסל ששיחקנו שם והקבוצתיות שהייתה שם זה היה כיף מאוד וזה היה ממש-ממש כיף לשחק בתור קבוצה-קבוצה של אנשים צעירים בני 20 ומטה שיש להם איזשהו חזון להיות ביחד בשביל הנבחרת. זה היה משהו מיוחד מאוד".

זוסמן נהנה מחברה טובה של הישראלים הבכירים האחרים של ירושלים: בחלון הנוכחי זומנו המתאזרח החדד קאדין קרינגטון, אור קורנליוס (שכבר נופה), נועם דוברת וגבי צ'אצ'אשווילי, כשכולם נמצאים בכושר נהדר. "קודם כל, זה כיף מאוד, כי מעבר לזה שאנחנו מתראים כל יום אם זה בדרכים או בקבוצה להיות איתם עכשיו גם בנבחרת זה משהו שהוא כיף, פרצופים מוכרים, בלי קשר לזה שעם כל השחקנים שיתפתי פעולה בדרך כזאת או אחרת בעבר, אם זה בקבוצה או בנבחרת. תמיד כיף לראות את כולם, לשים את האגו בצד, ליהנות, להרגיש שאתה חלק ממשהו יותר גדול זה משהו שהוא חשוב לגמרי בעיניי, ואני חושב שהעובדה שיש לא מעט שחקנים של הפועל ירושלים מעידה על זה שאנחנו עושים משהו נכון ועל זה שיש לנו איכויות טובות מאוד בתור ישראלים".

השם הכי נוצץ של הנבחרת בחלון הנוכחי הוא ללא ספק זה של בן שרף, הכוכב בן ה-18 של אולם הגרמנית, שמיועד להיבחר בלוטרי של הדראפט הקרוב. זוסמן מצפה מאוד לשתף פעולה איתו. "האמת היא שלא שיחקתי איתו עדיין, שיחקתי כמובן נגדו בשנה שעברה נגד קריית אתא, יהיה מאוד-מאוד מעניין לראות את הקפיצה שהוא עשה השנה, אני עוקב אחריו מדי פעם, אחרי הסטטיסטיקה וכאלה, שיחקתי בליגה הגרמנית שנתיים אז אני יודע איך הליגה משוחקת, איזה סגנון, אבל לפי מה שאני רואה הוא עושה מספרים יוצאי דופן יחסית לדקות שלו והתרומה שלו היא באמת מדהימה גם ביורוקאפ וגם בליגה הגרמנית, וזה יפה, זה מדהים לראות מישהו שהוא כל כך צעיר לוקח את המושכות ולא חושב פעמיים. אני חושב שהוא באמת באיזשהו אופן קורץ מחומר אחר כמו שאומרים, השמיים הם הגבול ואני מאוד אשמח לשתף איתו פעולה, אני חושב שיהיה כיף לראות את האיכויות שלו סופסוף כשהוא איתי בקבוצה ולא נגדי, ואולי זה יהיה איזשהו חלון או אחד החלונות האחרונים לפני שהוא הולך לאן.בי.איי, אז בכלל זה משהו מעניין".

זוסמן, ששיחק באלבה ברלין הגרמנית, נשאל האם הוא היה בקשר עם שרף לפני המעבר לאולם. "הוא לא דיבר איתי, יש לנו את אותו סוכן, נדב מור, ואני חושב שנדב באיזשהו מקום או אופן הראה לו את האופציה שגרמניה גם קיימת מהבחינה של ללכת לשם, ואני חושב שזה משהו שהוא מאוד-מאוד חשוב לשחקן צעיר, לצאת קצת החוצה מהבית ולחוות עולמות אחרים וכדורסל אחר. לשחק כדורסל בתור זר בגרמניה או בכל מקום זה קצת משנה חשיבה, כי פתאום במקום לחשוב על 'ישראלי ו'מקומי' כל הזמן אתה צריך לחשוב בתור זר, ולהתנהל בחיי היומיום עם הקבוצה שם זה לא פשוט וזה משהו שהוא מאוד-מאוד מבגר ומפתח".

זוסמן עצמו מספק כרגע אולי את עונת השיא שלו בקריירה, כשהוא בולט בעיקר ביורוקאפ עם ממוצעים מרשימים של 11.5 נקודות למשחק, 54.5% לשתיים, 2.1 שלשות ב-44.7%, 81% מקו העונשין, 3.2 ריבאונדים, 1.6 אסיסטים, 2 חטיפות ו-12.5 במדד היעילות ב-26.1 דקות. חשוב מהכל, ירושלים מצליחה מבחינה קבוצתית, כשהיא מדורגת שנייה בבית ב' במפעל עם מאזן 2:6. אלא שזוסמן יודע שעוד מוקדם להכתיר כתרים. "עונת השיא? קשה לי להגיד עונת שיא כזאת או אחרת, אני חושב שרק התחלנו את העונה ואני מקווה שלעונה הקרובה תהיה עוד הרבה מאוד רגעים שמחים ומרגשים אם זה בנבחרת או בקבוצה. אחרי חודש וחצי קשה להגיד שזו העונה הכי טובה שלי, אני מרגיש מאוד-מאוד טוב כרגע להיות חלק מהפועל ירושלים, אני מרגיש הרבה יותר בוגר ובשל להוביל קבוצה ולהיות קפטן של קבוצה בפעם הראשונה שזה משהו שלא הכרתי לפני זה, אז קודם כל זה כבוד גדול להיות קפטן של הפועל ירושלים, ובתקווה שבאמצע-סוף יוני נעשה עוד ראיון ואז תשאל אותי אם זו השנה הכי גדולה שלי תהיה לי תשובה אולי יותר טובה, ונראה בהמשך".

זוסמן נשאל האם ירושלים היא הקבוצה הכי טובה בישראל כרגע, והוא מספק את התשובה המתבקשת מהצד שלו. "אני חושב שראיתי את קאדין אומר את זה בחדר ההלבשה – לא מעניין אותנו להתעסק בדברים האלה. אני חושב שאנחנו עובדים מאוד-מאוד קשה באימונים ובמשחקים, אני כן מאמין שאנחנו מפתיעים הרבה מאוד אנשים, אבל אותנו אנחנו לא מפתיעים בכלל, אנחנו יודעים את האיכויות שלנו בתור קבוצה עם ישראלים איכותיים וזרים מאוד-מאוד איכותיים שחושבים על טובת הקבוצה לפני טובת הפרט, ואני חושב שבלי שמות יותר מדי נוצצים אנחנו עושים עבודה באמת שקטה וטובה, וכל עוד נהיה עסוקים בדברים כאלה ולא במי הכי טוב או מי יותר טוב אני חושב שאנחנו נהיה במקום טוב, ובסוף זה מה שחשוב, מי יהיה הכי טוב בסוף השנה, אז אני לא נותן לזה יותר מדי תשומת לב. צריכים לעבוד בשקט, חזק ונכון, ובסוף זה יהיה שווה את זה".

זוסמן, שהוביל את ירושלים לזכייה בגביע המדינה בעונה שעברה מול הקבוצה שבה גדל, מכבי תל אביב, מסכים עם האמירה שתארים לא לוקחים עכשיו, אלא בחודשים המאוחרים של העונה. "אמת, אני מסכים. בגלל זה גם אמרתי שקשה להגיד עליי שזו השנה הכי טובה בקריירה שלי בנובמבר כשזה רק תחילה של חודש שני של המשחקים. יש קבוצות טובות מאוד בליגה ושחקנים מאוד-מאוד טובים, אבל בסוף רק ביוני נדע מי האלופה ומי הקבוצה שלאורך השנה הייתה המשמעותית ביותר".

אחרי משחק פתיחה חלש של 4 נקודות בהפסד לוולנסיה ביורוקאפ, זוסמן נתן את אחד ממשחקיו הטובים ביותר בקריירה כשצלף 20 נקודות (5-6 לשלוש) ורשם 26 במדד היעילות בניצחון החוץ על לייטקבליס הליטאית, כאשר הוא עלה מהספסל לאחר התחלה רעה של קבוצתו. "אם אני לא טועה זה היה הניצחון הראשון שלנו ביורוקאפ, אני עליתי מהספסל והיה כיף, אני חושב שקלעתי את ארבע הקליעות הראשונות שלי לשלוש אז כמובן שזה עזר ותרם. כל עוד אני אהיה אגרסיבי לסל וכל מבט שאני אקבל אני אאיים על הסל אני יודע שמשהו טוב ייצא מזה, מן הסתם אני לא יכול לקלוע תמיד ואני אאבד כדורים מדי פעם ואקבל החלטות פחות טובות, אבל אני חושב שכל פעם שאני אגרסיבי הקבוצה מרוויחה מזה, במיוחד לאורך זמן. במשחק הזה הייתי אגרסיבי גם בהגנה וגם בהתקפה, וברגע שהכדור נכנס לסל ואתה קולע 5 מ-6 אם אני לא טועה זה הופך את הכל להרבה יותר פשוט. שאלת אותי לגבי העונה הכי טובה – אני חושב שברגע הנוכחי כמו שאמרתי אני הכי בשל ובוגר ממה שהייתי אי פעם ואני מסתכל על הכדורסל בזווית אחרת לגמרי. אני לא מתרגש מסל כזה או אחר או מהחטאה כזאת או אחרת, אני מסתכל על הטווח הארוך ובסוף ככל שאני יותר סולידי ואסתכל על המציאות כמו שהיא ולא אפריז לפה או לשם אני מאמין שאהיה במקום טוב".

בזמן אותו משחק, קרתה בישראל המתקפה האיראנית. "זה היה מאוד מוזר, אני לא זוכר אם אנחנו היינו בפלוס כמה נקודות או הם, אני חושב שהם היו בפלוס 4-5, משהו כזה אם אני לא טועה, ופתאום אחד הזרים הסתכל על הטלפון וראה שהחברה שלו שולחת לו הודעות על ההתקפה האיראנית ומה שהיה, לא פשוט. בת הזוג שלי הייתה עם בנות הזוג של הזרים באותה דירה והם ראו את המשחק ביחד בישראל, היא ניסתה להרגיע אותם כמה שאפשר והם היו בממ"ד, באותו רגע כמובן הם הלכו לממ"ד כדי להישמר ולשמור על עצמם. זה היה לא פשוט. לפני שהתחיל החצי אספתי את כולם ואמרתי להם, 'חבר'ה, אין לנו מה לעשות עם זה, זה משהו שלא בשליטתנו כרגע. הדבר היחיד שאנחנו כן יכולים לשלוט באיזשהו אופן זה לפחות לנסות לנצח את המשחק, אולי מישהו בבית כן רואה את זה וזה יעשה לו טוב ושקט על הלב', ואני שמח שניצחנו כי אני חושב שסיכוי טוב שגרמנו למישהו לחייך עדיין לאור המצב שהיה, וזה מסוג הדברים שאתה צריך להוציא את המקסימום ממה שיש, ומן הסתם שהיינו מצפים ורוצים סיטואציה אחרת שלא תקרה כמובן, אבל זה לא היה בשליטתנו".

כמו כולנו, זוסמן כואב את הירצחו של אוהד ירושלים, הרש גולדברג-פולין, בשבי החמאס, וקבוצתו אף משחקת עם דיוקנו על הגופייה. "מאוד-מאוד מיוחד, הקבוצה ניסתה ומנסה עדיין ללוות את המשפחה, כל משחק האוהדים שרים 'להחזיר את כולם הביתה', וכמובן שציפינו וקיווינו שהרש יחזור בריא ושלם. זה היה לא פשוט לשמוע את החדשות באותו יום, כמובן הלכנו לבית הקברות וזה היה לא פשוט לשמוע את ההספדים של המשפחה, את האחיות והחברים. אני יכול להגיד שאני הייתי גם בניחום האבלים, קצת להרגיש מהתבונה של ההורים, היה מאוד מרגש. איך הם יושבים שבעה ואנשים באים מכל הארץ בשביל לנחם אותם ויש להם את הכוח והאנרגיה לכל מי שמגיע לשמוע ולכבד אותו בזמן שהם איבדו את היקר להם מכל. זה היה משהו שלי היה מטורף מאוד לראות, וזו ישראל הטובה והיפה שאני מכיר ומאמין בה. אני חושב שבאיזשהו מקום חובה עלינו בתור ישראלים ויהודים להוקיר ולהעריך את האנשים שבשבילם אנחנו עושים את זה, אני חושב שכדורסל או כל ספורט בלי אוהדים זה לא אותו דבר, זה עולם אחר, הרבה פחות שמח והרבה פחות מיוחד, ותפקידנו כמו שאמרתי מוקדם יותר לגרום לכמה שיותר אנשים לשמוח ולשכוח לרגע מהמצב, אם זה חיילים שרואים משחק שלנו תוך כדי שהם בעזה או בלבנון כי זה הזמן עם הרדיו שיש להם, אלף אלפי הבדלות, אבל זה משהו שהוא מאוד-מאוד מיוחד בשבילנו".

מי שרושם עונה יוצאת דופן בירושלים הוא ג'ארד הארפר, שהפך לכוכב הגדול של הקבוצה. "קודם כל, אני חושב שג'ארד הוא שחקן שלא הכרנו בארץ הרבה מאוד שנים, גארד קטן כביכול לפי המימדים אבל כל כך להטוטן ומה שהוא עושה זה דברים שאתה לא יכול ללמד ודברים שבעיניי חלק גדול מהם זה גם כישרון וגם מולד. המהירות, שינויי הקצבים ושינויי המהירויות, הוא קילר מטורף, הוא יודע לגמור משחקים ולוקח על עצמו ולא מוריד את הראש לרגע, הוא יודע בדיוק מה הוא עושה, וזו חוויה, שחקן שהיה על הגבול של האן.בי.איי והעדיף ללכת לקריירה אירופית ושיחק שנתיים בוולנסיה, הוא שיחק עם כריס ג'ונס ששיחקתי איתו במכבי בעבר אז קצת מדי פעם היית עוקב אחריו. לשתף פעולה עם שחקן כזה שהוא בעיניי באמת מרשים מאוד, הוא יכול לשים סל בכל מקום בפרקט בחצי של היריבה. אנחנו עושים זריקות מהחצי בסוף אימונים לפעמים בשביל מי מביא סבון, הוא זורק את הכדור מהחצי כאילו הוא זורק עונשין. מאוד-מאוד מרשים ומהיר, ואני חושב שהדבר הכי טוב בו מעל הכל זה שהוא בנאדם, הוא לא מוציא את עצמו מהקבוצה, הוא שם את האגו בצד, בא לעבוד כל יום, דוחף את עצמו, דוחף את האחרים וחשובה לו הצלחת הקבוצה לפני הצלחת הפרט, זה משהו מיוחד שלא קורה יותר מדי עם זרים לאורך הקריירה, וכיף מאוד שהוא בצד שלנו".

ברקע הפריחה של הארפר, מי שלא הצליח לשחזר את יכולותיו ובסופו של דבר בחר לעזוב הוא ספידי סמית'. "עם ספידי מן הסתם זה מאוד מצער ואני הכרתי אותו שנה וכמה חודשים. היו לנו כימיה וקשר מאוד -מאוד מיוחדים, בנאדם מאוד-מאוד טוב, חברותי, הוא עזר לי מאוד-מאוד עם הרגעים בשנה שעברה שהיו לי קצת פחות הולך וחיפש אותי וניסה לדבר איתי איפה אני הכי רוצה לקבל את הכדור ובאיזו עמדה אני אהיה יותר יעיל לקבוצה, הוא מאוד-מאוד רצה שאצליח וזה מה שאני אזכור לטובתו. אני חושב שספידי כבר פחות צעיר, הוא בן 31 ומסתכל על הקריירה העתידית שלו ורוצה לקבל את ההחלטות הנכונות בשבילו. אני חושב שזה גם למה הפועל ירושלים שחררה אותו, הוא עשה הרבה מאוד דברים טובים בשביל המועדון לאורך השנתים וקצת האחרונות. הייתי שמח שהוא יישאר, אבל יש לו החלטות שלו שהוא רוצה לעשות עם עצמו, ואני מקבל ומכבד מאוד את זה".

זוסמן נדרש לספר משהו מעניין שלא יודעים עליו. "אני חושב שלאחרונה אני מתעניין קצת יותר בפיננסים עם הזמן, פיננסים וכלכלה. אני חושב שרוב האנשים לאט-לאט מכירים בזה שיש לי בת זוג שאני מאוד-מאוד אוהב, מאוד-מאוד נהנה איתה והיא עושה לי מאוד-מאוד טוב על הלב, ואני חושב שזה גם אחד הדברים שמאוד השתפרו לטובה אצלי בכדורסל, אני חושב שאני מאוד-מאוד רגוע על המגרש, כבר לפני זה הייתי אבל אני חושב שהיא עושה לי כל כך טוב על הלב וכל כך מרגיעה אותי שזה בונוס מטורף. אגב, אתמול חגגנו שנה וזה היה באמת מיוחד. אני מקווה לעוד שנים קדימה שאני אהיה איתה, היא באמת אישה מיוחדת. אלה נראים לי שני הדברים שאנשים אולי פחות יודעים כרגע".

מיהו האדם הכי מפורסם שיצא לזוסמן לפגוש? "מפורסם כנראה יהיה ניקולה יוקיץ' ששיחקנו נגדו ביורובאסקט מבחינת כדורסל לפחות, פחות יש לנו זמן לחוות את העולם שבחוץ ואני פחות נמצא בארצות הברית אז אני פחות רואה אנשים מפורסמים כאלה ואחרים, אבל נראה לי שיוקיץ' הכי מפורסם שיצא לי לראות".

זוסמן נשאל מהי התגובה הכי מרגשת שהוא קיבל לאורך הקריירה. "קשה לי להחליט על אחד, אבל אני חושב שזה שאני שומע אנשים בשדה שמבקשים תמונה ואני עושה את זה ורואה כמה זה עושה להם טוב על הלב או סתם זורקים לי מחמאה ברחוב זה רק מראה לי שאני עושה את הדברים נכון בתור בנאדם כי לפני שאני שחקן אני בנאדם ואני חושב שזה משהו שתמיד מוליך אותי ומוביל אותי בקריירה שלי, שאני עושה את הדברים נכון בדרך שלי, בלי להתלהם ובלי ליצור לי אויבים שהם שונאים. אני חושב שזה משהו שהוא מאוד חשוב, שיהיה לך בייס של אנשים שמכבד ומעריך אותך על סמך זה שאתה בנאדם לפני הכל. זה רק מראה לי שאני עושה את הדברים נכון".

לסיום, מה החלום הכי גדול של זוסמן? "אני חושב שבנוגע לכדורסל זה בעיקר לקחת את התארים הקבוצתיים הרגילים, אם זה גביע ואם זה ליגה. אני חושב שלקחת יורוקאפ השנה יהיה באמת-באמת מיוחד, אבל בתקווה שנוכל להעפיל ליורובאסקט או לאליפות העולם הקרובה אני חושב שזה משהו שאני מאוד-מאוד אשמח להיות חלק ממנו עוד פעם. במישור הפרטי שלי, אחד החלומות הכי גדולים שלי זה להתחיל משפחה חדשה. אני חושב שזה אחד הדברים הכי חשובים שיש בעולם הזה, בתקווה שזה יקרה בקרוב".