רון ציפר הוא ללא ספק אחד הכוכבים הבולטים של נבחרת העתודה של ישראל, שזכתה לאחרונה במדליית הכסף באליפות אירופה. אחרי הטורניר המצוין שבו הוא סיפק ממוצעים מרשימים של 11.9 נקודות, 2 שלשות מדויקות למשחק למרות 23.3%, 2.6 ריבאונדים ו-2.3 חטיפות (שווה למקום השלישי בטורניר) ב-30.3 דקות, הגארד בן ה-20 (1.92 מטרים) של הפועל באר שבע התארח בפודקאסט “התשיעית באירופה” של כותב שורות אלו לראיון עומק שבו הוא דיבר על הכל. חלק מהציטוטים הבולטים נמצאים לפניכם, כשהפרק המלא כמובן מצורף להאזנה.

לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי

ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד

הירשמו לפודקאסט “התשיעית באירופה” ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.

על התחושות בעקבות הטורניר החלומי: “יש הרבה שמחה אבל גם קצת פספוס כי כן היינו שם גם בגמר לדעתי, אבל ככה זה בספורט, לפעמים יש הפסדים כואבים ורק לומדים מזה לדעתי. בסך הכל הרגשה מדהימה, עשינו מסע מדהים. כיף”.

על ההפיכה שלו למודל לחיקוי, ציפר, שגדל בא.ס אשקלון, אמר: “באזור אשקלון אני מאוד מוכר לילדים וזה תענוג בשבילי, זה באמת ממש משמח אותי. הדבר שאני חושב שהכי השפעתי עליו זה שלפניי הרבה שחקנים מהפריפריה ומאשקלון ספציפית היו עוברים לאגודות יותר גדולות כי חשבו שדרך אשקלון קשה להגיע לנבחרת וקשה באמת להתקדם. בכיתה י”ב הייתה לי את האופציה לעבור למועדון יותר גדול אבל החלטתי להישאר, גם דרך אשקלון אפשר להגיע לרמות הכי גבוהות ואני חושב שילדים ראו את זה. כרגע אני חושב שמאז אני אף שחקן כמעט לא עבר לאגודה יותר גדולה בגילאים המאוחרים, גילאי הנוער. זה דבר שעידן (דניאל, שאימן אותו באשקלון) גם אומר לי, וזה מאוד מרגש אותי”.

על הכינוי “קרי הישראלי” שהוא קיבל בעקבות טורניר הצ’לנג’ר המוצלח ב-2021: “ההרגשה הייתה מדהימה. סטף זה באמת שחקן שתענוג לראות, הוא גם מודל מאוד גדול לחיקוי שלי. אני חושב שהוא לא רק קלע, הוא עושה גם המון דברים, ותענוג שמשווים אותי אליו”.

על ההזדמנויות שקיבל בסדרת רבע גמר הפלייאוף בליגת העל מול מכבי תל אביב בעונה שעברה, כולל שלשות בהיכל מנורה מבטחים: “זה היה מאוד מרגש לעלות בהיכל, אני חושב שזה החלום של כל ילד. כן התחבר לי וקלעתי שלשה בכל אחד מהמשחקים. זה היה תענוג, ומקווה בשנה הבאה שהן יבואו יותר”.

על הסנסציה של העתודה מול ספרד בשמינית גמר אליפות אירופה: “לגמרי האמנתי. הייתה נקודת מפנה דווקא בחימום, שהם פשוט שיחקו כדורגל בחימום. הם עשו הקפצות, עלו גם 15 דקות לפני המשחק ובאמת זלזלו, וזה דבר שאותנו השחקנים מאוד הדליק וגרם לנו לרצות עוד. באמת עלינו למגרש, הבאנו אנרגיות אדירות והם לא ציפו לזה, ובסוף גם ניצחנו”.

על הטורניר שלו מבחינה אישית והעובדה שהשלשות פחות נכנסו: “בטורניר הזה זה מאוד קשה מנטאלית כי היה לנו משחק ראשון לדוגמא ב-21:00 והמשחק אחרי היה ב-16:00, סיימנו את המשחק רק ב-23:30 ואתה לא בשיא שלך, הרגליים לא אותו דבר במשחק השני והשלישי. פתאום משחק אחד לא נכנס לך אז אתה בא למשחק השני, הזריקה הראשונה לא נכנסת ואתה נכנס באמת לאיזשהו סחרור. חיים של קלע זה חיים מאוד עם עליות וירידות וצריך לדעת להישאר באמצע, ואני דווקא שמח שהכדור לא נכנס כי הראיתי הרבה דברים אחרים במשחק שלי – החדירות, ההגנה שזה משהו שישב עליי קצת שאומרים עליי שאני לא שומר וכל מיני דברים כאלה, אז אני באמת שמח על הטורניר הזה, מבחינה אישית אני מאוד מבסוט על עצמי ומאמין שבכדור ייכנס בעתיד”.

האם הוא האמין שדני וולף יהיה עד כדי כך טוב באליפות אירופה: “בהתחלה כשהוא בא באימונים הראשונים האמת היא שלא, הוא לא כל כך הבין את המשחק פה והיה רגיל לקולג’. עם הזמן כבר התחלתי לראות שיש בו משהו מיוחד מאוד, ובעצם בטורניר ההכנה הוא כבר הראה את היכולות שלו ואני ידעתי שהוא יתפוצץ בטורניר הזה, ובאמת הוא עשה טורניר אדיר, היה תענוג לשחק איתו, הוא משך המון תשומת לב, היה בריבאונד, מסירות אדירות. יש לו יכולות שאין להרבה גבוהים בארץ והיה תענוג לשחק איתו”.

על החטאת העונשין של וולף בשניות הסיום של הזמן הרגיל של הגמר מול צרפת: “האמת היא שהייתי בטוח שזה בפנים, אבל בספורט לפעמים הכדור גם יוצא. אין ספק שהרגשתי תחושת אכזבה, אבל ידעתי שזו זריקה עם המון לחץ ואם הייתי במקומו אז זו זריקה עם משקל על הכתפיים. זה יצא, ואין מה לעשות”.

על שיתוף הפעולה עם נועם יעקב: “נועם הוא רכז שכל קלע רוצה לשחק איתו. הוא אינטנסיבי מאוד, מושך המון אש ומוצא את המסירות הנכונות. חוץ מזה, הוא חבר מאוד טוב מחוץ למגרש, היה לי איתו חיבור נהדר והיינו מדברים גם מחוץ למגרש על מה אני צריך לעשות ומה הוא צריך לעשות. היה תענוג לשחק איתו”.

על החוויה לשחק תחת המאמן אלעד חסין: “אלעד באמת נתן לנו המון אמונה. הוא היה מדבר איתנו ואישית הוא נתן לי גב אדיר בכל מה שנוגע לקליעה, הוא סמך עליי ב-100% וגם כשהכדור לא נכנס הוא אמר לי להמשיך לזרוק. אני חושב שמבחינה הגנתית הוא לימד אותי המון, וכמו שהיה בטורניר לקחתי את זה גם”.

על העונה הקרובה עם באר שבע: “אני ממשיך לעונה הבאה בוודאות. כמובן שהמטרה היא להיות שחקן רוטציה לגיטימי שמשחק, אני חושב שמגיע לי לקבל את הדקות האלה. אני חושב שהוכחתי בשנתיים האלה למועדון, אני באמת אוהב את המועדון הזה והוא באמת מקום נהדר לצעירים ובכללי לשחקנים. אני חושב שתהיה לנו עונה טובה ביחד”.

מי השחקן הכי טוב שהוא שיחק איתו: “זה קל, אנטוניו בלייקני בשנה הראשונה. לא הבנתי מאיפה הוא הגיע, הוא גם עזר לי המון והיה מדבר איתי. הוא באמת היה שחקן אדיר, וואו”.

מי השחקן הכי טוב שהוא שיחק נגדו: “היה לנו משחק נגד אילת השנה, וקליבלנד זה שחקן שהוא ברמה אתלטית אחרת. היה מאוד קשה אישית לשמור אותו במעט שיצא לי”.

על תחביב הגלישה: “בכיתה א’ התחלתי. זה נותן כל כך הרבה שקט וגורם לך לשכוח מהכל, זה דבר שמשחרר אותי מאוד. זה באמת כיף. ממליץ לכל אחד”.

דעתו על הכדורסל הישראלי כיום: “אני חושב שהרמה מאוד גבוהה. יש מקומות לשיפור במעמד הכדורסלן, אני חושב שארבעה זרים זה דבר שהוא הכי טוב לכולם, ואני מקווה שזה בסוף מה שיהיה”.

על כך שפיני גרשון אמר לאחרונה שהנבחרות הצעירות לא מקבלות אוכל אחרי אימונים בעקבות בעיות תקציבות של איגוד הכדורסל: “השנה לא היה לנו אוכל אחרי האימונים, וזה דבר שבאמת היה מאוד עצוב לנו, לדעת שבגלל כסף ותקציבים זה דבר שאין לנו. מקווה מאוד שבעתיד יטפלו בעניין הזה”.

הרגע הכי מרגש בקריירה שלו: “לגמרי הניצחון על ספרד. זה היה דבר אדיר ורגע שאני לא אשכח”.

על החלום הכי גדול שלו: “להיות שחקן יורוליג זה באמת חלום, ואני מקווה שאגיע”.