קיילב אגאדה הוא שחקן מיוחד

הוא הגיע לישראל כשחתם בהפועל באר שבע כדי להשתתף בעונה שעברה ב"ליגת הקורונה", כאשר הוא היה אלמוני לחלוטין בקרב חובבי הענף בארץ. הרי מי עוקב אחרי שחקנים מהליגה השנייה בספרד? אז מסתבר שיש מי שעוקב, ושגם שווה לעקוב. כי זה בדיוק מה שעשו המאמן רמי הדר והמנהל הספורטיבי דניאל רביץ, שהביאו לבירת הנגב את אגאדה מהליגה השנייה בספרד.

הפתיחה של אגאדה בישראל הייתה נהדרת. עם 15.6 נקודות, 6 ריבאונדים, 3.3 אסיסטים ו-2.5 חטיפות בדרך למדד 15.8 ב-29.3 דקות בממוצע למשחק היה ברור ששחקן כמוהו צריך להמשיך לעוד עונה בקבוצה. ועדיין, היה קשה לדמיין שאגאדה ייראה אפילו יותר טוב בעונה הנוכחית, בטח כשצריך לזכור שבליגת הקורונה הרמה הייתה ירודה ביחס לעונה רגילה. אבל אגאדה, שפתח הכי חזק שאפשר, רק הגביר, ולשיא שלו הוא הגיע בשבוע האחרון. 68 נקודות במצטבר ו-34 בממוצע בשני המשחקים האחרונים אלה לא המספרים של בראדלי ביל (טוב, הוא רשם קצת יותר עם 72 נקודות במצטבר ו-36 בממוצע), אלא המספרים של קיילב אגאדה. אגאדה עשה ככל העולה על רוחו במוצ"ש בחוץ מול עירוני נהריה עם שיא קריירה של 36 נקודות ב-33 דקות (9 מ-15 לשתיים 5 מ-13 לשלוש, 6 אסיסטים ומדד 38) בנוסף ל-10 ריבאונדים שקבעו דאבל-דאבל בדרך לניצחון 92:105, כשבבית נגד עירוני נס ציונה בחמישי בערב הוא להט עם 32 נקודות ב-31 דקות (11 מ-15 לשתיים) בדרך לניצחון 89:93.

אז אגאדה בהחלט השתפר ביחס לעונה שעברה, ועוד איך. בחמשת המשחקים הראשונים העונה הוא צלף יותר מ-20 נקודות, ולמרות שעבר פציעה בהמשך הוא חזר כמו גדול ורק במשחק אחד קלע בחד ספרתי. הגדולה של אגאדה היא שהוא מסוגל לשחק בכמה עמדות, והדבר גם ניכר בסטטיסטיקה העונתית המדהימה שלו: 22.7 נקודות (ראשון בליגה), 52% לשתיים, 2.3 שלשות ב-35%, 6.2 ריבאונדים, 4.5 אסיסטים ו-2.3 חטיפות (ראשון בליגה) ב-27.3 דקות בממוצע למשחק בדרך למדד 23.4.

מי שהציג תיאום מושלם עם אגאדה בניצחון מול נס ציונה הוא הסנטר בן אייזנהארט, שרשם את משחקו הטוב ביותר העונה עם 6 נקודות (3 מ-4 לשתיים), 3 ריבאונדים ו-2 אסיסטים ב-9 דקות. "קיילב התעלה עבורנו פעם אחר פעם העונה, וראינו זאת שוב. הוא ביצע מהלכים גדולים בפוזשנים חשובים, וכמובן שלא היינו מסוגלים להגיע למצב שאפשר לנצח בלעדיו. התחלנו לאבד את היתרון שלנו ברבע הרביעי, ורגע לפני פסק זמן הוא החטיא את שתי זריקות העונשין שלו (55 שניות לסיום המשחק). הרבה שחקנים היו יורדים או מתחמקים מהרגע, אבל זאת ראיה לקור הרוח שלו מבחינה מנטאלית שהוא הצליח לעבור את זה בשיא הלחץ ולבצע מהלך אחר מהלך בשבילנו", החמיא אייזנהארט לחברו לקבוצה אחרי ההופעה מול נס ציונה.

אגאדה הוא כוכב. קשה להאמין שבעונה הבאה הוא ישחק שוב בישראל, וגם אם זה יקרה אז סביר להניח שהוא יהיה חלק מקבוצה גדולה. בגיל 26, השחקן הקנדי-ניגרי כבר פרץ הרבה מחסומים, ואין שום סיבה לחשוב שהוא לא יוכל להתקדם לרמה של היורוליג. השמיים הם הגבול בשבילו, ואם יתמזל מזלו וגם באן.בי.איי יפקחו את העיניים ויסתכלו עליו, זה יכול להיות אחד מסיפורי הסנסציה הגדולים שנראו בכדורסל הישראלי. באר שבע לוהטת במקום השביעי בליגה עם מאזן 8:10, ואגאדה הוא הסיבה המרכזית לכך. ממחזרים את המשפט הזה יותר מדי, אבל בכל זאת, אם תרצו אין זו אגאדה.

הפועל ירושלים ניצבת במקום השלישי בטבלה עם מאזן 5:11, אך כמה שהיכולת הנוכחית שלה רחוקה מכך

הקבוצה של המאמן דאיניוס אדומייטיס נראית מאז שהוא הגיע כמו הצל של הקבוצה הנהדרת שבנה עודד קטש, ושלא תטעו, זאת לא באמת אשמתו של המאמן הליטאי. החותמת הסופית לכך הגיעה בתבוסה הביתית 87:100 להפועל חיפה במוצ"ש, כשגם האוהדים הביתיים של ירושלים בהיכל הפיס ארנה לא עזרו. אולי בלעדיהם המשחק גם היה נגמר ב-25 הפרש.

כשמוסיפים לכל הצרות של ירושלים את ההדחות מהליגה הבלקנית, מליגת האלופות ומגביע המדינה בתקופת אדומייטיס, מקבלים קבוצה שנותר לה רק לשחק על תואר האליפות. אלא שהקבוצה לא נראית בכלל בכיוון: אחרי פתיחת עונה של 7 ניצחונות לעומת 0 הפסדים בליגה, ירושלים הפסידה ב-5 מתוך 9 המשחקים האחרונים שלה (כולל סוף תקופת קטש). רוצים שאזכיר את שמות הקבוצות שנראות כרגע בנויות יותר לזכייה באליפות מאשר ירושלים? מכבי תל אביב, הפועל חולון, הפועל אילת, הפועל גלבוע/גליל, הפועל חיפה, מכבי ראשון לציון (רק בגלל ההיסטוריה שלה עם ירושלים) ואפילו הפועל באר שבע. למעשה, יותר מחצי מקבוצות הליגה טובות מהפועל ירושלים, ונכון שנגזים אם נגיד שחלק מהקבוצות שהוזכרו אכן יכולות לזכות באליפות, אך אין עוררין על כך שהן נראות בסך הכל הרבה יותר טוב מירושלים כרגע. ושימו דגש על המילה "כרגע", כי כבר הוכח שהכל יכול לקרות בספורט.

ירושלים נמצאת במשבר רציני. טיישון תומאס, שנחשב בעבר לאחד השחקנים הטובים בליגת האלופות, לא מספק כדורסל שמח כפי שהיה מציג תחת קטש, וכעת הקפטן ג'ייקובן בראון מושבת מפעילות אחרי שלא חזר בצורה המיטבית מהפציעה בכתף. בזכות פתיחת העונה הטובה, ירושלים אמורה למרות הכל להגיע לפלייאוף, אבל קשה מאוד לראות אותה מגיעה רחוק יותר. לא קל להתמודד עם עזיבה של מאמן שהיה כה מחובר לשחקנים כמו קטש, אבל אם כל השחקנים (המוכשרים מאוד, יש לציין) לא יעשו את הסוויץ' בראש אז העונה הזאת תיגמר בקטסטרופה. סליחה, קטשטרופה.

מכבי תל אביב ממשיכה להיכשל ביורוליג ולהצליח מול הקבוצות הפחות חזקות בליגת העל

השבוע האחרון המחיש זאת יותר מכל: במוצ"ש הקבוצה ניצחה בבית 74:96 את עירוני נס ציונה, בשלישי היא רשמה את התבוסה הביתית הגדולה ביותר בתולדותיה באירופה עם 66:90 לאנאדולו אפס, ובחמישי היא הביסה את מכבי ראשון לציון בחוץ 72:89. כשסיפור העלייה לפלייאוף ביורוליג כבר גמור מעשית ובליגה המקומית הקבוצה משייטת לעבר סיום צפוי במקום הראשון בטבלה בתום העונה הסדירה, עולה השאלה הבאה: למה הצעירים המוכשרים בקושי משחקים?

בסיום הניצחון בראשון לציון, גם גורם בקבוצה לא ידע בדיוק להגיד למה דורי סהר ועידן אלבר הצעירים נכנסו רק במהלך שתי הדקות האחרונות כשעוד קודם לכן היה גארבג' טיים ארוך, ובכל זאת המאמן יאניס ספרופולוס המשיך להכניס בחזרה לשדה המשחק שחקנים כמו עומרי כספי הפציע. אותו גורם העריך כי המאמן מעדיף לשתף את הצעירים במשחקים מול קבוצות עם פחות גודל, אך מבט על המשחקים האחרונים מראה שאותם שחקנים כמעט לא משותפים בכלל, וזה לא משנה מי היריבה: מאז הניצחון הביתי הקליל בתחילת פברואר על הפועל באר שבע שבו דורי סהר שיחק 17 דקות, הצעיר המוביל של הקבוצה שותף רק ב-6 מתוך 8 משחקי הליגה הבאים, וגם זה ל-5.5 דקות בלבד בממוצע למשחק, כשרובן המוחלט בגארבג' טיים. לשם השוואה, סהר שותף ב-9 מתוך 11 המשחקים הראשונים של הקבוצה העונה בליגה, כאשר הוא שיחק 11.9 דקות בממוצע למשחק.

גם מצבו של עידן אלבר לא השתפר לאחרונה. אם ב-6 משחקיו הראשונים העונה בליגה הגארד שיחק 7.5 דקות בממוצע למשחק, אז ב-6 משחקיו הבאים שבהם שותף הוא שיחק רק 5.3 דקות בממוצע למשחק. ומה עם יונתן אטיאס? אחרי ששיחק 6.5 דקות בממוצע למשחק ב-4 משחקיו הראשונים העונה (כולל אותו משחק מול באר שבע), הסנטר חווה את הפרקט מקרוב רק פעם אחת מאז במשחק הקודם מול ראשל"צ, כשגם אז זה היה ל-4 דקות בלבד.

המאמן ספרופולוס הכריז בפתיחת העונה אחרי הניצחון על הפועל חיפה ברבע גמר גביע ווינר ש"ראיתם את הדור הבא של מכבי תל אביב", אך מאז המצב רק יורד בהדרגה, והימים היפים של דני אבדיה בקבוצה נראים כמו סיפור ישן במיוחד, על אף שהכוכב הצעיר כיכב במועדון עד לפני פחות משנה. כשספרופולוס נשאל אחרי התבוסה לאנאדולו באמצע השבוע האם הוא יתחיל לתת דקות לצעירים גם ביורוליג, המאמן השיב בנחרצות שהוא עולה לכל משחק רק במטרה לנצח. אחרי אותו משחק מול הפועל חיפה המאמן אמר שלא נראה את הצעירים מקבלים דקות משמעותיות ביורוליג, אך אז זה היה לגיטימי ומובן שהקבוצה לא תרצה להסתכן בהפסדי יורוליג. אך כיום, כשהקבוצה איבדה סיכוי לפלייאוף העונה והיא בכל מקרה משוריינת במפעל לעוד שנים רבות, קשה להבין למה הצעירים, ובמיוחד סהר, לא מקבלים דקות ביורוליג, שכן המשחקים הם לפרוטוקול בלבד וזאת הזדמנות נדירה שלא תחזור עבור המאמן לשלב את השחקנים גם באירופה, כאשר עבור רוב הקבוצות האחרות המשחקים עדיין חשובים ולכן התחרותיות תישאר. עוד 6 משחקים נותרו עבור הקבוצה ביורוליג, וכשמכבי בכל מקרה מובסת לאחרונה בלא מעט משחקים, סביר להניח שהאוהדים, שאותם ספרופולוס משבח בכל הזדמנות, יעדיפו לראות את הצעירים משחקים וצוברים ניסיון, מה שכרגע נראה שלא יקרה.

כמובן שהמעטפת שמעניקה מכבי לשחקניה הצעירים הוא יוצא דופן בישראל, אך, כמאמר הקלישאה, אין תחליף לדקות משחק. כששמם של מספר ישראלים צעירים נקשר למכבי ת"א לאחרונה, ראוי לחקור לעומק האם מהלך של מעבר לאלופת ישראל ישתלם בשבילם: בעקבות העונה החלשה ביורוליג, הלחץ לנצח משחקים בזירה המקומית יהיה גדול מאוד, ולכן המצב הנוכחי ככל הנראה יימשך העונה, והצעירים בקושי יקבלו דקות משחק. בעונה הבאה, הלחץ על הקבוצה והמאמן יהיה גדול יותר במיוחד באירופה, בטח אם הקבוצה תאבד תארים מקומיים בעונה הנוכחית. האם שחקן שמגיע מבחוץ ומכוון לצורך העניין להגיע לאן.בי.איי יזכה להזדמנות דומה, פחות או יותר, לזו שזכה בה דני אבדיה שצמח במערכת מגיל מאוד צעיר? נקודה למחשבה.