ביום חמישי תפתחנה סידרת הגמר (הטובה מבין חמישה משחקים) של ליגת אתנה ווינר לנשים בכדורסל בין מכבי בן בנות אשדוד למכבי עירוני רמת גן. הקבוצות נפגשו עד כה שלוש פעמים במהלך העונה, כשהמאזן הוא 2:1 לטובת אשדוד. לקראת רגעי השיא וההכרעה של הליגה וקצת לפני שריקת הפתיחה, שוחחנו עם יו"ר מנהלת הליגה, הילה קניסטר בר – דוד.

התחלנו עם רקע על הילה לטובת מי שלא מכיר: "בראש ובראשונה אני אמא לשלושה ילדים מדהימים – בן ושתי בנות: שגב, נויה ועלמה. נשואה לארנון בר-דוד, יו"ר ההסתדרות, פועל לטובת העובדים והעובדות במדינת ישראל, הגמלאים והגמלאיות. אנחנו בית שדואג במהות שלו לאנשים מסביב, זה הבסיס להכול. אנחנו באמת כולנו פה מתעסקים בלתת לאחר ולקדם את התחומים החברתיים בחיים. אני מתפקידי, בבסיס שלי, אני מנכ"לית העמותות לקידום מקצועי וחברתי בחברת "שחר – און". בעצם זו חברה שנותנת מענה לשלושה גופים משמעותיים: 1. העמותה לקידום מקצועי. 2. מועדון "שלך" 3. "המעוף שלך" לגמלאי. לפני כ-11 שנים הקמתי במסגרת העמותות את כנס "עוצמה נשית" שהפך להיות הכנס המדובר בשנה, הוא קורה בשבעה מחזורים מדי שנה. גם בשנת קורונה הצלחנו ממש בסיום הקורונה להשחיל את הכנס האחרון, שהיה אמור להיות הראשון לשנה הזאת. כנס "עוצמה נשית" הוא כנס שעוסק בקידומן ומעמדן של הנשים במשק הציבורי, אבל משתתפות בו גם נשים עצמאיות וחברות והרבה מאוד נשים – כאלף נשים בכל מחזור כזה. מתוקף התפקיד, תוך כדי תנועה גילינו במסגרת עבודת מחקר מעמיקה שיש לנו כ-156,000 בתי אם ואב בעמותות, מתוכן 95,000 נשים. בדיוק מהמקום הזה בניתי ערכים נוספים, פעולות נוספות לטובת נשים. אני חושבת שזה גם מה שגרם לאנשים לקרוא לי לענף כדורסל הנשים לפני כשנה וחצי, שהגיעו אלי הגורמים הרלוונטיים והציעו לי את התפקיד. לא הגעתי עם רקע של כדורסל, חוץ מפילאטיס לא באמת עשיתי ספורט בימי".

על הענף: "הכדורסל בחר בי. לא נעים לי לומר את זה, אבל זה הענף הכי משגשג והכי משמעותי אבל יש לצידו ענפים משמעותיים לא פחות. הם פשוט עוד לא בולטים מספיק. אני מאוד מקווה שגם שם תהיינה נשים משמעותיות שתוכלנה למנף את זה, להרים את זה ולשים סביבן את ההילה הראויה, את האור הזאת שהן זקוקות לו כל כך כי גם הענפים האחרים צריכים שמישהי תוביל אותם. אני אומר בדגש על מישהי, הצורך הנשי הוא צורך מאוד משמעותי וחשוב לדייק איתו. זאת אומרת, אני לא אומרת שגברים לא יכולים לעשות את התפקיד, אני אומרת שלאישה יהיה קל יותר לעשות אותו.

קראו לי לדגל ובדיוק מהמקום הזה של התפקיד שלי והמהות שלי לקידום מעמדן של נשים בכל אורחי החברה אז החלטתי כן לקחת את התפקיד ולהיכנס לספורט, ומהרגע שנכנסתי לא ישבתי דקה. אני חושבת שזה אחד התפקידים הכי מאתגרים שיש, הכי מעניינים שיש וגם הכי מספקים שיש. בשנה וחצי האלו לצערי, או לשמחתי, הייתה גם תקופת קורונה ודווקא פה גיליתי את האתגרים היותר מעניינים, את פערי השוויון בין גברים לנשים, לא רק בנושא התקציבים אלא גם במתקנים וגם כשהממשלה מחליטה שחוזרים למגרשים אז הכוונה שלהם מלכתחילה הייתה רק לגברים. עד שהזכרתי להם שאני פה, ואני פה כדי להעיר את עיניהם ולהזכיר להם שאנחנו פה ואז מייד הם שינו את המכתב ההזוי שהם הוציאו. זה ממש טיפול אינטנסיבי כל יום על פערים, על חוסר צדק ובעיקר על משמעות של נשים בספורט וכמה זה חשוב. כמה שנשים בספורט זה לא פחות מגברים בספורט, אני חייבת להגיד.

כדורסל נשים הוא אחד הענפים הכי מעניינים שיש בספורט הנשים. הוא כמובן הכי סקסי, הכי שופע, הכי מעניין, הכי סוחף, הכי משודר".

כששאלתי למה אין מספיק שידורים של המשחקים, כמו בליגה הלאומית לגברים, קיבלנו סקופ בלעדי: "אנחנו יוצאים בפרויקט מדהים ממש בקרוב עם "נו פילטרס" שהם הקימו לנו מצלמה בכל מגרש ולא נצטרך לחכות לטובות של אחרים, אלא תהיה לנו אפשרות לשדר בכל יום שאנחנו נשחק את המשחקים, חוץ מערוץ הספורט שכמובן ישדר אותנו. לצד זה אנחנו יוצאים בשת"פ עם המשרד לאסטרטגיה, שהם בחרו בנו כענף שהוא יהיה תקשורתי יותר והם בשיתוף פעולה יכינו לנו סרטונים וישווקו אותו לא רק בארץ, אלא גם בעולם. לצד זה ישנה עבודה של ספונסרים שאני פועלת ועושה. הספונסרים הראשונים שלנו זה "הראל" חברה לביטוח, רשת מלונות "קראון פלאזה" ורשת "ויקטורי" – אלה השלושה הראשונים שאנחנו יוצאים איתם לדרך אבל אני בטוחה ויודעת שאנחנו נגייס אנשים משמעותיים נוספים שיהיה להם אכפת וירצו לקדם את ספורט הנשים בישראל בכלל, ואת כדורסל הנשים בפרט".

נדמה שיש קפיצת מדרגה.

"יש לנו דרך, זה נשמע אולי ורוד אבל זה לא סוגה בשושנים, יש לי הרבה קוצים בדרך והרבה מאוד אנשים שמנסים לשים רגליים. אני רק שנה וחצי, יש לי תוכניות באמת משמעותיות בכלל לענף שלנו – ליצור אוהדים וקהילה לכל מגרש כזה, זאת התוכנית הראשונה אבל יש עוד הרבה תוכניות שאנחנו שואפים להגיע. אחד הפרויקטים המשמעותיים ביותר שלי זה להתחבר גם לשחקניות עצמן, זה שאנחנו מנהלים את הליגה, שאני מנהלת את הליגה, לא אומר שאני לא צריכה להכיר את השחקניות ב"ביטס אנד בייט" שלהן, בשמות שלהן. מאוד חשוב לי גם להכיר את השחקנית עצמה ואחד הדברים שאנחנו עושים פעם ראשונה זה שהמנהלת תבחר את השחקנית הטובה ביותר, מצטיינת העונה, ותעניק סופ"ש לה ולמשפחתה – להעניק משהו מאיתנו ולא רק שראשי הקבוצות יעשו את זה או מישהו יעשה את זה, זה אחד התפקידים שלנו, להתייחס בהחלט גם לערך של השחקנית עצמה. לצד מאמנים ולצד ההתפתחות של הליגה – לי מאוד אכפת וחשוב ליצור פה קהילות שתשחקנה כדורסל: בנות ונערות שתיקחנה חלק במשחקים ובספורט הזה. זה פעולות שצריכים לעשות מהבסיס, מהיסוד, ממערכת החינוך בגילאים הנמוכים – שזה בסדר לשחק כדורסל, שבנות יכולות לשחק כדורסל, שזה לא מקטלג אותן או מסמן אותן, שזה לגיטימי".

הענף ידע עליות ומורדות. איך אפשר לשים אותו בשיא חדש.

"במשך שנה אני כל הזמן אמרתי ונפנפתי שלפני כעשרים שנים היה לנו את רמה"ש – את המשחקים הטובים שלהן, השופעים שלהן, את אלומה גורן, לימור מזרחי, את אורנה אוסטפלד. אני חייבת להגיד שאנחנו כבר לא שם, לא כי אני חושבת שהן לא מספיק טובות, הן מצוינות, הדור שלנו הוא דור אחר. הוא דור צעיר יותר, העולם הוא אחר. היום יש את הרשתות החברתיות, היום אנחנו נחשפים לעולמות תקשורת אחרים לחלוטין, יש לנו אפשרויות אחרות גם ואנחנו לא יכולים לשאוף להגיע לשם, אנחנו צריכים להגיע למקומות החדשים שהעולם הביא אותנו אליהם. לשם אני שואפת לקחת את הליגה הזאת. אני רוצה ליצור קלאבים – ממש לכל רשות דרך ראש העיר. ליצור מועדונים, ממש מועדון של אוהדים ואוהדות שיגיעו למגרשים. אני מניחה שזה מאוד קשור לימי המשחק, לשעות המשחק. אני רוצה שמשפחות יגיעו לצפות במשחקים. זה תהליך וזו דרך ובטח לא בשנה וחצי, ובטח לא כשיש שנת קורונה. אפשר לעשות את זה, יש לי הרבה מאוד תוכניות אני גם מחכה שתיכנס מנהלת למנהלת, כי בסופו של יום אני הגעתי להיות יו"רית המנהלת – כמובן החזון, הביצוע והעשייה שלי אבל אני צריכה אנשים שיובילו איתי את הרעיונות שלי ואת החזון שלי וזה ייקרה בקרוב, אז זה יאפשר לי ליישם את התוכניות שלי, אני לא יכולה לומר את כולן אבל להתחיל במשהו כבר השנה".

הממשלה לא יציבה, אם יש בכלל כזאת, בתוך כך גם משרד הספורט. האם ואיך זה פוגע בתהליכים אותם את רוצה לקדם?

"אני חייבת להגיד שלשמחתי הרבה שר הספורט, חילי טרופר בא לקראתי כפי שהוא הבטיח. גם חבר הכנסת עודד פורר, יו"ר הועדה לקידום מעמד האישה, שעשה לא מעט דרך יחד איתי ונתן לי יד, צעד איתי וקיימנו ישיבות אין ספור. אני רוצה לציין לטובה את שר הספורט, חילי טרופר, שבאמת הבין את הפערים וקיבל אותם וביצע את השינויים בתקופת הקורונה. קיבלתי תקצוב מוגדל של שלושה מיליון שקלים נוספים. צריך לציין גם את הדברים הטובים שנעשו בשנת קורונה, ושמו למטרה לצמצם את הפערים. אי אפשר להגיד שלגמרי למחוק אותם אבל בהחלט לצמצם אותם. לצד כל מה שאמרתי, גם משרד הטוטו, ישבתי כבר לשלוש פגישות עם יו"ר הטוטו החדש ועם מנכ"לית הטוטו שהיא גם פרטנרית ושאנחנו גם שם יוצאים ממש בקרוב לדרך חדשה עם תכנית אסטרטגית חדשה. מה שהיה לא חייב להיות זה שיהיה, צריך להבין שעולם הספורט ועולם ספורט הנשים הולך ומשתנה ומתגמש ופה צריך גם את הגמישות מצד הממשלה, שלא קיימת אני חייבת לומר. אבל האנשים שיושבים שם, האנשים שיושבים במשרד הספורט הם אנשים טובים שפשוט צריכים לחשוב קצת אחרת. אנחנו מכוונים את זה ועוזרים להם לחשוב קצת אחרת ואנחנו מגלים שהם קואופרטיבים. לאט לאט, עקב בצד אגודל. כל פעם קצת, אי אפשר לטרוף את הקלפים ולהגיד כל מה שעשיתם לא טוב. צריך לעשות את הדברים מאוד בחוכמה ולגרום לכולם להיות חלק".

בתשובה לשאלה אם זה לא מדאיג שהאנשים יכולים להשתנות בקרוב:
"בסופו של יום, זה מאוד מטריד מי הפרסונה שתהיה אבל אני כ"כ סומכת עלי ועל כדורסל הנשים שאנחנו נדע לדרוש את הצרכים שלנו, את המשאבים הרלוונטיים גם כשיישב שם או תשב שם מישהי או מישהו אחר. בסופו של יום האנשים שעושים את העבודה הם אנשי המשרד והם פחות או יותר נשארים. האג'נדה היא אג'נדה, היא אג'נדה חדשה. אם בעבר לא דיברו מספיק על כדורסל הנשים ועל ספורט הנשים אז אני הגעתי כדי להשמיע את זה ויש שיאמרו שאני אפילו קצת מציקה אבל אין ברירה. במדינת ישראל, כדי לעשות שינוי, צריך לדרוש את השינוי, צריך לעמוד להם על הראש ולא מעניין אותי מי באמת יישב שם. מי שלא יהיה, יידע שאנחנו פה כדי להישאר וכדי לדרוש צמצום פערים. לא נאמר שוויון, כי אני לא יכולה לדרוש שוויון. כדי שאני אוכל לבקש את זה, אני צריכה לעשות ולפעול לטובת זה ואני צריכה שמעגל השחקניות שלי יהיה גדול יותר. בסופו של דבר המספרים מדברים בעד עצמם ויש לנו עדיין פערים בין כמות השחקנים לכמות השחקניות. אז נכון, זה ביצה ותרנגולת, אנחנו נתנו איזה שהוא קו. לא הגעתי לנצח גם לתפקיד הזה, אנחנו בסה"כ שנה וחצי. אמרתי שאני באה לתפקיד ציבורי ואני חושבת שחמש שנים לעשות תפקיד ציבורי זה מספיק ואז צריך להמשיך הלאה, לכל אחד, לכל תפקיד באשר הוא. לכן, יש לי עוד שלוש שנים וחצי לעשות, לפעול אל כל החלומות שהגדרתי ושאני מסמנת לי להגשים, וזו שתבוא אחרי שתמשיך את הדרך הזאת. אני חושבת שזה לא משנה מי השר או השרה שיישבו שם, הם יידעו שאנחנו כאן ואנחנו מספיק רלוונטיות".

מינוף ההצלחה לגזרה האירופאית: "הייתי רוצה שמדינת ישראל לא תסתמך על שחקניות ה-WNBA . הייתי רוצה שנהיה תלויים אך ורק בעצמנו, אנחנו לא שם אז אין לנו ברירה.

אני רוצה ושואפת שיותר קבוצות תשחקנה באירופה וזאת באמת הדרך שלי לפעול גם מול משרד הספורט והיום עם מבחני התמיכה החדשים (אשר מגדירים את סוג מוסדות הציבור שרשאים להגיש בקשה לקבלת התמיכה, תנאי הסף לקבלתה, אמות המידה לפיהם תחולק התמיכה ועוד, לפי אתר העמותות) זה יאפשר להם. בנוסף, ראשי העיר צריכים להרגיש ולרצות להיות חלק מאירופה. לצערי לא כולם ערים לזה בכלל, לא מבינים את המשמעות. לצערי לא כולם עדיין מגיעים למשחקים, קודם כל את זה אני צריכה לתקן. אני שואפת שלא רק רמלה יהיו באירופה. אני רוצה יותר ויותר קבוצות שנמצאות שם כמו רמלה".

לסיום, הימור על המנצחת בסדרת הגמר:
"אתה שואל אמא את מי מבניה ובנותיה היא אוהבת יותר. כולן היו בנותיי".