לאריאל בית הלחמי מגיע קרדיט ענק על הקבוצה הנהדרת שבנה באילת. כי לפני שנבקר את מכבי תל אביב, צריך לתת את הכבוד הראוי למנצחת ולמאמן המצוין. הפועל אילת ניצחה באולם בגין את מכבי ת”א 85:91, כשבשיאה היא אף עלתה ליתרון של 18 נקודות הפרש.

זה היה משחק חד צדדי מהרגע הראשון. נכון, מכבי אמנם חזרה מהבור שהיא חפרה לעצמה לפיגור סביר, אך גם אז הניצחון של אילת לא הוטל בספק, שכן המארחת ידעה בכל רגע חשוב לתפור שלשה גדולה. קייסי פראת'ר היה השחקן הטוב ביותר על הפרקט עם 23 נקודות (3 מ-4 לשלוש), וזה לא יהיה מנותק להגיד שהוא בהחלט יכול לזכות בתואר שחקן העונה. פראת'ר מביא לאילת הכל- קשיחות, רעב בלתי מתפשר ויכולת מדהימה. תוסיפו שלשה של פראת'ר מטווח ששמור רק לשחקנים כמו סטף קרי, וקיבלתם הופעה אדירה של הפורוורד. במשחקים רבים יש תחושה שלמרות היכולת הנהדרת פראת'ר היה יכול לעשות כמה דברים בצורה יותר טובה, אבל הפעם זה היה משחק כמעט מושלם שלו.

האיכות של אילת לא מסתכמת בפראת'ר. ג'ו רגלנד עשה ככל העולה על רוחו עם דאבל-דאבל של 15 נקודות (7 מ-9 לשתיים) ו-13 אסיסטים, וג'וש ניבו, ששמו נקשר לאחרונה לארמאני מילאנו, סיפק גם הוא דאבל-דאבל עם 15 נקודות (6 מ-8 לשתיים) ו-11 ריבאונדים. ניבו הוסיף 5 הטבעות ו-3 חסימות, וכשחושבים על המעלות של רגלנד, אז מה זה משנה שבערב כזה הוא רשם רק 0 מ-6 לשלוש ו-1 מ-4 מקו העונשין?

אילת עלתה עם רוטציה של 7 שחקנים בלבד בעקבות הפציעות של צוף בן משה וחואקין שוכמן, אך מי שכן שיחק ידע להתעלות. מארקל בראון המשיך בתקופה המצוינת עם 14 נקודות (3 מ-4 לשלוש) ו-4 חטיפות, והוא ממשיך להראות שיפור ככל שהעונה מתקדמת. בראון ידע לצלוף שלשה אדירה כשקבוצתו הייתה צריכה, כמו יהונתן שולדבראנד שגם דייק בצורה נפלאה עם 12 נקודות ו-4 מ-8 מחוץ לקשת. גם בן קרטר (10 נקודות) קלע בספרות כפולות, ואילת הראתה את מלוא הפוטנציאל שלה מול אלופת ישראל. עם שחקנים ברמה כה גבוהה כמו פראת'ר, רגלנד, ניבו, בראון, שולדבראנד וקרטר, אילת מסוגלת להתמודד העונה על תואר האליפות, לא פחות, גם בעונה של סדרות (זוכרים איך הייתה הסדרה האחרונה של מכבי ת”א ומול איזו קבוצה?). הכישרון שיש לחבורה המיוחדת של בית הלחמי הוא פשוט יוצא דופן, כאשר המאמן פגע בול עם כל השחקנים הזרים.

מכבי ת”א ממשיכה לאכזב. אחרי ההפסד לבאיירן מינכן, היה מצופה מהשחקנים של המאמן יאניס ספרופולוס לנסות לפתוח את השבוע החדש עם ניצחון, אך במקום זאת הם נראו חסרי אנרגיות.

אנטה ז'יז'יץ' רשם דאבל-דאבל של 20 נקודות ו-11 ריבאונדים, אך שוב לא היה קיים בהגנה. טיילר דורסי קלע 20 נקודות, אך זה היה בעיקר מאוחר מדי. עוז בלייזר קלע 10 נקודות, אבל רק עומרי כספי (8 נקודות ו-3 אסיסטים) סייע לו להביא מעט רעב לפרקט. סנדי כהן (9 נקודות עם 3 מ-3 מחוץ לקשת) היה טוב וגם כריס ג'ונס רשם משחק מכובד (7 נקודות ו-7 אסיסטים), אך אין לשחקנים האלה את היכולת לנצח משחקים מול קבוצות חזקות בעצמם. שוב הוכח שבלי סקוטי ווילבקין ואות'לו האנטר, מכבי לא שווה הרבה בליגה.

אלייז'ה בראיינט היה מתחת לכל ביקורת מול האקסית (7 נקודות עם 2 מ-6 לשתיים ו-1 מ-8 לשלוש), וכששחקן משמעותי כמוהו לא מופיע בהיעדרם של הכוכבים האחרים, קשה מאוד לנצח. אלייז'ה, ככה לא מגיעים NBA. על תרומתו של דראגן בנדר (2 נקודות ב-14 דקות) לא ראוי להרחיב. הקפטן ג'ון דיברתולומיאו לא קלע בכלל (0 נקודות עם 0 מ-5 לשלוש ו-4 איבודים) ואין צורך לציין יותר מעבר לזה שהוא רשם מדד נדיר של מינוס 9. למה שחקן צעיר ומוכשר כמו דורי סהר לא שותף? ספרופולוס צריך לתת דין וחשבון על מה שקורה בקבוצתו לאחרונה, והוא ממשיך במסורת הלא מחמיאה שבה הוא תמיד מפסיד במשחק ליגה באילת.

מכבי ניצחה ב-7 משחקי הליגה האחרונים שקדמו למשחק בלא פחות מ-191 נקודות במצטבר (פער של 27.2 נקודות בממוצע), אך רוב הניצחונות הגיעו מול קבוצות מהחלק התחתון של הטבלה. אז מכבי אמנם ניצבת בראש הטבלה עם מאזן של 13 ניצחונות ו-3 הפסדים (אילת עם 11 ניצחונות ו-5 הפסדים), אך מסתבר שהיא עושה בושות על הפרקט לא רק ביורוליג, עם הפסד ליגה ראשון מאז שנכנעה להפועל גלבוע/גליל.