שון דאוסון הוא אחד השחקנים הכי מוכשרים שצמחו במדינת ישראל. בנו של כדורסלן העבר ג’ו היה מיחידי הסגולה שדיברו עליהם שיש להם סיכוי אמיתי להגיע לאן.בי.איי. העולם היה פרוס לרגליו: הסווינגמן (בן 28, 1.98 מטרים) שגדל במכבי ראשון לציון ושיחק במדי הקבוצה הבוגרת לראשונה בעונת 2012/13 התקדם במהירות לאורך הקריירה, כשב-2013/14 הוא נבחר לשחקן המשתפר של העונה וב-2014/15 לשחקן הצעיר, עד שהגיע לשיאו ב-2015/16 כשהוביל את הקבוצה לאליפות היסטורית עם 21 נקודות בגמר הפיינל פור מול הפועל ירושלים. בנוסף, דאוסון היה חלק מהנבחרת הבוגרת של ישראל.

אלא שאז משהו השתבש. דאוסון שיחק בליגת הקיץ במדי וושינגטון וויזארדס וחתם על חוזה לא מובטח לעונה אחת בניו אורלינס פליקנס כשהוא הצטרך למחנה האימונים של הקבוצה, אך נופה מהסגל לפני פתיחת העונה. הוא חזר לראשון לציון באיחור, אך העונה לא הלכה כמצופה. לאחר מכן הוא עבר לבני הרצליה, אך הקבוצה לא הצליחה מבחינה מקצועית. משם, דאוסון סופסוף עשה את קפיצת המדרגה כשחתם בחובנטוד בדאלונה הספרדית לקראת עונת 2018/19, והפתיחה הייתה מצוינת עם ממוצעים של 11.7 נקודות, 4.2 ריבאונדים ו-1.5 אסיסטים בליגה, אך לפתע הגיעה פציעה שהשביתה אותו עד סיום העונה. למרות זאת, הקבוצה האריכה את החוזה שלו לעונה נוספת. דאוסון חזר וערך בכורה ביורוקאפ בעונת 2019/20, אך הוא נפצע באותו משחק וגמר את העונה. חוזהו שוב הוארך והוא חזר בעונה שעברה, אך זה לא היה אותו דבר על הפרקט.

הקיץ חזר דאוסון להרצליה, וגם כאן המומנטום הרע נמשך. דאוסון לא קלע בדו ספרתי ולא צלף אף שלשה בחמשת המחזורים הראשונים, כשהוא גם נעדר מהניצחון על הפועל ירושלים בעקבות פציעה. כשחזר, הוא דווקא קלע פעמיים ברציפות בדו ספרתי וצלף שלשות ראשונות, אך קבוצתו הפסידה במשחקים עצמם. השיא השלילי הגיע כשדאוסון היה כשיר, אך המאמן אורן אהרוני בחר לוותר עליו מסיבות מקצועיות בדרך לניצחון הבית על עירוני נס ציונה.

יום לפני אותו משחק מול נס ציונה, חגג דאוסון את יום הולדתו ה-28, ופרסם בחשבון האינסטגרם שלו פוסט שנכתב בכנות נדירה: “היום אני חוגג את יום ההולדת ה-28 שלי, ואני לא הולך לייפות את זה, זה לא האחד הכי שמח שלי.. אפילו לא קרוב לאיפה שחשבתי שאהיה בחיים בגיל הזה.. זה נדמה שאנחנו תמיד מתכננים ומציבים מטרות ושיש לנו את ציר הזמן הזה בחיים שלנו, וכשאנחנו לא עומדים בו, אנחנו יכולים לשים הרבה לחץ על עצמנו, אנחנו שמים מחשבות שליליות בתודעה שלנו, ואנחנו מתחילים לתחקר את עצמנו.. וזוהי טעות!

“החיים לא עובדים בדרך הזאת, האל לא עובד בדרך הזאת.. אנחנו לא תמיד יכולים לקבל את מה שאנחנו רוצים בדיוק בדרך שאנחנו רוצים את זה, אבל דבר אחד בטוח.. אנחנו תמיד נמצאים איפה שאנחנו אמורים להיות! בכל עמדה שבה אנחנו נמצאים, בכל סיטואציה שבה אנחנו נמצאים, האל שם אותנו שם מסיבה מסוימת, כדי לעזור לצמוח ולהתפתח, כדי לעזור לנו להפוך לטובים יותר.. החיים הם הרבה יותר מהישגים, קריירה, כסף או תהילה. שום דבר מזה לא מגדיר אותנו. מותר שיהיו לנו ימים רעים, זה בסדר, אבל אנחנו חייבים לקפוץ ישר החוצה מהם ולספור את הברכות שלנו! אז פשוט תשאירו את הראש שלכם למעלה גבוה, תחייכו, ותחיו לפי 3 ה-Ls.. לחיות, לאהוב, לצחוק. אתם מבורכים.. אני מבורך.. תודה בשביל ברכות היום הולדת!”.

מהנקודה ההיא, נדמה היה שאין עוד לאן לרדת, ודאוסון אכן הצליח רק לעלות. הוא השפיל את האקסית ראשון לציון בבית מכבי עם 23 נקודות (4 מ-6 לשלוש) ב-23 דקות בדרך לניצחון ב-30 הפרש, כשלמרות שרוב הנקודות הגיעו בגארבג’ טיים זה כבר היה סימן מעודד מבחינתו. בניצחון החוץ על הפועל גלבוע/גליל הוא רשם 20 נקודות ו-9 ריבאונדים, ובניצחון הבת על מכבי תל אביב סיפק 8 נקודות כשהתעלה בדקות המכריעות. גם בהפסד החוץ לאותה נס ציונה דאוסון הציג יכולת טובה עם 15 נקודות. בסך הכל, דאוסון רושם בארבעת המשחקים האחרונים ממוצעים של 16.5 נקודות, 2 שלשות מדויקות ב-42.1%, 5.2 ריבאונדים ו-2.2 אסיסטים ב-28.7 דקות למשחק, מה שכבר מתחיל להזכיר את השחקן שזכה באליפות עם מספרים של 15.7 נקודות, 1.3 שלשות מדויקות ב-35.8%, 6 ריבאונדים ו-3 אסיסטים ב-31.7 דקות בעונה הסדירה.

מאמן נבחרת ישראל לשעבר, אריק שיבק, אימן את דאוסון כשהגיע לשיאו המקצועי בזכייה באליפות בראשון לציון, והוא גם עבד איתו בקדנציה הראשונה בהרצליה. “היחסים ביני לבין שון הם ארוכי טווח, עד כדי כך שלפעמים כשהייתי מתעצבן עליו הייתי אומר שבלעדיי הוא לא קיים בכלל”, מספר שיבק בשיחה עם אתר “ספורטס רבי”, וממשיך: “אימנתי את אביו בשנת 91 באילת, והיחסים בינינו נשארו, אני בקשר עם ג’ו עד היום, כך שלאמן את הבן שלו היה משהו מאוד מיוחד. בראשון לציון פגשתי בחור מאוד מוכשר ומאוד אהבתי אותו. בראשון לציון היה לו יחסית קל כי היה לו את דריל מונרו כאב רוחני על המגרש ואני חושב שהוא הוציא את המיטב בתקופה הזאת, במשחק הגמר עם הזכייה באליפות הוא הגיע לשיא. בהרצליה קיבלתי מישהו יותר בוגר ובשל. בשני המקרים שאימנתי אותו הייתה לו תקופה פנטסטית ועכשיו הוא גם בתקופה טובה מאוד”.

שיבק עקב מרחוק אחרי דאוסון בשנים האחרונות. “הוא הלך לספרד, ואנשים לא יודעים, אבל הוא הצליח”, קובע המאמן. “לצערי הרב הוא עבר שתי פציעות קשות מאוד וזה עצר אותו, אני חושב ששון בלי הפציעות היה יכול להיות במקום אחר לחלוטין. הגיל עושה טוב לשון, הוא התבגר. כמה אהבו אותו? ההוכחה לכך היא שאחרי הפציעה הראשונה וגם השנייה הוא קיבל חוזה להישאר בבדאלונה, התקופה שם עשתה לו מאוד טוב ברמת הבנת במשחק ומבחינה גופנית, מי שמכיר אותו יודע שהוא התחזק בצורה משמעותית. יש לפעמים תחושה כשאתה רואה אותו משחק בליגה שלנו בשבועות האחרונים שהוא מעל הליגה, מגיע לטבעת מתי שהוא רוצה, מוסר פנימה”, מצהיר שיבק.

שיבק עדיין חושב שדאוסון יכול להגיע למקומות יפים בקריירה. “קודם כל מאוד חשוב שהוא יהיה בריא, הוא שחקן שצריך לשחק ברמות הכי גבוהות ואני מדבר על היורוליג והיורוקאפ”.

איי ג’יי מיטניק היה עוזרו של שיבק בהרצליה כשדאוסון שיחק בקבוצה בקדנציה הראשונה. “שון בחובנטוד עבר חוויה שונה לגמרי ממה שהכרנו ממנו בישראל”, אומר מיטניק. “הוא היה צריך להתגבר על פציעות רציניות, והיה פחות נקודת המוקד בקבוצה מאשר שהוא היה בעונות הקודמות שלו בישראל. זה נדמה שהחזרה שלו לעצמו לאחרונה, היא יותר מכך שזה פשוט לקח לו זמן מסוים להתאקלם מחדש מאשר שמשהו השתנה. אני לחלוטין מצפה שהוא ישחק ברמה גבוהה במשך שאר הדרך”.

ומה אומרים שחקנים ששיתפו פעולה עם דאוסון? דולב דראפיץ’, ששיחק איתו בנבחרת העתודה, מפרגן לשחקן שחוזר לעצמו לאחרונה: “שון שחקן מוכשר בטירוף, הוא בין השחקנים הבודדים שסיימו גיל נוער וישר קיבל צ’אנס בבוגרים של ראשון, לקח את ההזדמנות ב-2 ידיים והוכיח שהוא שייך לרמות הכי גבוהות, וגם הגיע לליגה הספרדית. השמיים הם הגבול מבחינתו”.

גיא פרבר שיחק עם דאוסון בתחילת דרכו בראשון לציון. “קודם כל, מאוד כיף לראות את שון משחק אחרי הפציעות הקשות שהוא עבר. התקופה הטובה של שון עכשיו לא מפתיעה אותי, הוא אחד הישראלים היותר טובים בליגה וזה היה רק עניין של זמן עד שיתחבר לו בהרצליה. אני בטוח ששון שייך לרמות הגבוהות ביותר באירופה ואין לי ספק שהוא יהיה שם”.

דרור חג’ג’ זוכר לטובה את הימים שחנך בראשון לציון את דאוסון הצעיר. “שיחקתי איתו כשהיה בן 18. כבר אז הוא היה אתלט נדיר, מה שהלך והשתפר. כישרון יוצא דופן. משחק מעבר מדהים. יכולת לחדור, לקלוע וכמעט לעשות הכל על המגרש. הוא היה ילד שתמיד עשה כבוד לחברים והיה כיף לשחק איתו. בקיצור אני מת עליו”.

גם איגור נסטרנקו שיחק עם דאוסון בראשון לציון. “את שון אני מכיר עוד לפני, הוא כמו אח קטן בחבר’ה שלנו. אתלט מעולה, שחקן שעובד קשה להשיג את המטרות שלו, בוגר מאוד במשחק שלו. אנרגיות טובות, תמיד מצחיק איתו והיו לנו לא מעט רגעים כאלה על המגרש ומחוצה לו, כמו שאמרתי כמו אח קטן מבחינתי”.

עמית בן דוד נהנה לראות את התקופה הטובה של דאוסון. “שמח מאוד בשביל שון, שהפציעות מאחוריו וכמובן על ההצלחה שלו. הוא מוכשר ואתלטי ולא פחות חשוב, מהתקופה המשותפת בראשון לציון התחושה לגביו, דווקא בתקופות הפחות טובות, הייתה שהוא מישהו שכיף איתו ואפשר לצאת איתו למלחמה. בנוסף הוא נחוש וממוקד לגבי המטרות שלו”.

עוד שחקן ששיחק עם דאוסון בראשון לציון הוא רום קורנליוס. “כיף גדול לראות את שון פורח וחוזר לעצמו אחרי התקופה הארוכה שעבר עם פציעות. מאמין בעצמו ותמיד עובד קשה ושומר על חיוביות, ולא היה לי ספק שזה היה עניין של זמן עד שהוא יחזור לעצמו. הילד ענק”.

אבי בן שימול גם שיתף פעולה עם דאוסון בראשון לציון. “אין מבחינתי הפתעה, הוא פשוט שחקן טוב וחכם ותמיד כיף לי לראות אותו משחק, ומשמח אותי ממש לראות איך הוא התבגר במשחק שלו וכמה חוכמה הוא הכניס לתנועות שלו”.

ניצן חנוכי, ששיחק עם דאוסון בראשון לציון, מפרגן: “שון שחקן מצוין עם הרבה יכולות שעובד מאוד קשה. הוא עבר פציעות לא פשוטות והיה ברור שייקח לו קצת זמן לחזור לעצמו. ברגע שמקבל תפקיד מרכזי ודקות משחק אז גם היכולת באה לידי ביטוי, ואני שמח מאוד בשבילו ומקווה שימשיך ככה”.

אבירם זליקוביץ’, ששיחק עם דאוסון בקדנציה הראשונה בהרצליה, מזדהה מאוד עם הסיפור שלו, ומחמיא: “שון שחקן מוכשר מאוד, מי כמוני יודע כמה קשה לחזור מפציעות, ברגע שחוזר הביטחון זה נראה אחרת, הוא לא שכח לשחק כדורסל, רק היה צריך קצת ביטחון להיכנס לעניינים”.

דאוסון אולי לא יגיע הכי רחוק שדמיין בקריירה, אך הוא עדיין מסוגל להגיע רחוק מאוד. מעל הכל, הדבר הכי חשוב זה שהוא ימשיך ליהנות מכדורסל, כפי שהוא עושה בהצלחה בתקופה האחרונה. כי בסופו של דבר, שון דאוסון, כמאמר השיר המפורסם של חנן בן ארי, הוא “אלוף העולם בליפול ולקום כמו גדול”, והוא יוכל בתקווה להגיד בגאווה: “בסוף אחרי ההפסדים הניצחון הרבה יותר מתוק אני אלוף העולם”.