הערב (חמישי, 21:00) בהיכל מנורה מבטחים הפועל תל אביב תשחק נגד בני הרצליה במסגרת גמר גביע המדינה. לקראת המשחק המרתק ערכנו ראיון מיוחד עם המנהל המקצועי של בני הרצליה, זופר אבדיה. כנהוג, בגמר יצפה מקרוב נשיא המדינה, יצחק הרצוג. אבדיה סיפר על ההחלטות שהוא קיבל בקשר לסגל השחקנים, הציפייה לקראת הגמר, הסטייל שלו בהשוואה לבן שלו ועוד.

איך זה מרגיש להיות בגמר הגביע?

"קודם כל הייתי שחקן, הייתי במעמדים האלה וגם אני לא צעיר מדי. כל דבר שאתה מצליח בו זה כיף ומרגש. אבל אני הייתי במעמדים האלה אז אני לא עושה מזה סנסציה. אני נהנה כל רגע, אבל זה לא שלא היו לי פעם במעמדים כאלה כמאמן וכשחקן את הרגעים האלה, אפילו יותר טובים. צריך לקחת הכל בפרופורציה. כל רגע ליהנות ונראה מה יהיה."

איך אתה מרגיש עם התפקיד שלך כמנהל מקצועי?

"אני אמרתי מההתחלה – אני באתי לעזור וליהנות. אם אני לא נהנה אני לא אהיה דקה. לא באתי משום מקום. אני מגיע ממערכת שאני מאמן בה 23-24 שנים במחלקת הנוער, הייתי עוזר מאמן בבוגרים, אז מצאתי זמן נכון ומקום נכון לבוא לעזור, לא להפריע, לא להיות רודן ולהגיד אני אני אני. יחד עם אלדד אקוניס והמאמן אני נהנה."

איך קיבלת את ההחלטה להחתים את אורן אהרוני כמאמן הקבוצה?

"הוא היה שחקן כשהייתי שחקן. הוא אימן את הבן שלי (דני אבדיה) 4-5 שנים וכשהיו אופציות שאלדד העלה לגבי עמדת המאמן הוא היה במקום הראשון ברשימה. אני מכיר אותו. הוא אימן במחלקת הנוער של מכבי ת"א שנים וגם אימן בנבחרות הנוער של ישראל הרבה שנים, אף אחד לא נולד בגיל 80 להיות מאמן. נתנו לו צ'אנס. רצינו לשנות ולתת צ'אנס. נתנו צ'אנס למאמנים אחרים בשנים קודמות עם ניסיון. כמו שהוא הצליח זה היה יכול להיות הפוך. אבל אם אתה לא לוקח סיכון אתה לא יכול לעשות כלום. אני החלטתי שאורן יהיה מאמן הרצליה, אני שמח אלדד לא הלך ראש בקיר. בסופו של דבר אורן אהרוני הפך למאמן ואנחנו מקווים שהוא ימשיך איתנו לעוד הרבה זמן."

למה החלטת ללכת על רישום של 5 זרים העונה?

"קודם כל אני הייתי על זה שיהיו כמה שפחות זרים. לא בגלל הקנסות הכספיות. רציתי שיהיה מקום לשחקנים הישראלים. אבל עם כל הפציעות וכל הקורונה אתה לא יכול לדעת אף פעם. אם מישהו נפצע או שני שחקנים זרים עם קורונה, לא בטוח מה יהיה המצב הרגיל, אבל במצב הזה שיש שחקנים שיכולים להידבק וכו' אז במצב הנוכחי זה הכי מתאים. לא בטוח שבזמן הרגיל והשגרתי היינו הולכים על חמישה זרים. אבל אתה צריך לחשב כל דבר קטן מה יהיה או לא יהיה. ככה החלטנו וזה בינגו."

זופר הסביר על סגל השחקנים של הרצליה:

"תחשוב תיאורטית שאני תלוי בסקוטי ווילבקין כמו מכבי, לא יודע איזה קבוצה. אם הוא קם לא טוב או לא הולך לו, אז אני צריך להתפלל שמישהו יחליף אותו? אצלנו בקבוצה שלנו אין אגו, אני לא רואה שמישהו רץ אחרי סלים. יש לנו גבוה דומיננטי אבל גם הוא יודע לא לחפש לעשות דברים שהוא לא יודע. כל השחקנים שלנו עושים את מה שהם יודעים לעשות. אתה לא תראה שחקן זר שלנו הולך ראש בקיר. וזה גם מדביק את השחקנים הישראלים כמו שון (דאוסון) וסנדי (כהן), הם יודעים בדיוק איפה ומה. החיבור הזה של בלי אגו ולא לראות מי קלע וכמה. הפועל תל אביב ביום חמישי – הם לא יודעים את מי לשמור כי באב יכול לעשות משהו ואם לא הוא אז הוקר יכול לעשות משהו ואם לא הוא אז הגבוה שלנו. יש לנו את הכלים שבכל ערב נתון אחד מהשחקנים שלנו יכול להתפוצץ."

מהן השאיפות שלך לטווח הארוך בבני הרצליה?

"זה הכי קשה. אין לנו בעל בית כמו רומן אברמוביץ' או מישהו מדובאי. אנחנו תלויים הרבה בראש העיר. כשאתה מצליח יש לך ארבעה זרים שעל המדף, אם פגעת איתם והייתה להם עונה מצוינת. אני לא יודע. מאמן אפשר להשאיר בטוח. הגבוה שלנו (אונואקו), הוא בטח ירצה להתקדם ליורוקאפ או יורוליג, אני לא רואה סרט שאני מצליח להשאיר אותו. אם באב נותן עונה טובה המחיר שלו יעלה. כל מה שאנחנו לקחנו, הייתי שמח שעם שינויים קטנים שהקבוצה הזאת בסגל הזה תרוץ כמה שנים יחד. הראש כבר כואב לי לשנה הבאה כי אצטרך לבנות את הקבוצה מחדש. אנחנו נעשה את המאמץ, אם ניקח את הגביע או נגיע לפלייאוף או לפיינל פור, אם נשיג ספונסר גדול או משהו או עירייה, אבל זה מה שיש. אז אני אנסה כמה שניתן. בסופו של דבר ננסה להשיג המשכיות. יש מחשבה על בניית אולם חדש, אז כמו שאומרים – כשנגיע לגשר, נחצה אותו. אנחנו לא קרובים לגשר."

למי יש יותר סטייל בביגוד ובנעליים: לך או לבן שלך דני אבדיה?

"הוא משהו אחר ואני משהו אחר. אני בן 63, הוא בן 21 ויכול לעשות מה שהוא רוצה. אני יכול לעשות מה שאני רוצה. שאנשים יחליטו. אני לא בטירוף. אני רציתי לעשות משהו קצת שיהיה קצת אש עליי שלא יהיה על השחקנים שלי. הזרים אוהבים דברים כאלה אמריקאים, כל הדברים האלה. אם תזרוק כדורסל מאה פעמים אתה תקלע פעם אחת אבל אם אתה לא מרוצה ולא נהנה בחדר ההלבשה ואנשים לא מדברים איתך ואין מי שייתן לך את הפוש אתה לא נהנה וזה לא שווה כלום. זה פאזל. חסרה לנו חתיכה אחת לפאזל – הגביע."