אודי רקנאטי, אחד מבעלי מכבי תל אביב, שוחח עם התקשורת בהרחבה על כל נושא שקשור למועדון שעובר תקופה לא פשוטה. בכך, רקנאטי הפסיק את השתיקה הארוכה של הנהלת הקבוצה בתקופה האחרונה. הדברים המלאים בפנים.
רקנאטי פתח: “זה לא מהרגלי לעמוד או לשבת בפני התקשורת ולדבר, וזה לא שאני לא אוהב תקשורת, אלא שאני לא אוהב להופיע בתקשורת, הקפדתי על זה כל הקריירה שלי. העדפתי להיות מאחורי הקלעים ולעשות את מה שאני עושה בשקט ובשלווה, הייתה לי תחושה שלאור כל השינויים שקרו ולאור הבקשה, הלחץ, שנופיע קצת יותר בתקשורת, הבעלים, ולא אותם אנשים, אז ביקשו שאופיע פעם אחת. הסכמתי להופיע, מכבי תל אביב מאוד חשובה לי, האוהדים, המנהלים, רציתי להגיד את מה שיש לנו להגיד. אנחנו אולי לא מספיק שקופים ואולי לא מדברים מספיק, אני במכבי מ-1974, כשחלק גדול מכם לא היה בחיים, אבל באותם זמנים לא דיברנו עם התקשורת חוץ משמעון, הדברים נשמרו בשקט ובחדרי חדרים, היום התקשורת שונה לחלוטין, הכל בחוץ ורוצים לדעת, ולכן אני נמצא פה לנסות לענות על השאלות ולתת תחושה של האוהדים שלנו שחשובים לנו כל כך שאנחנו לא מסתתרים ולא מזלזלים באף אחד. אנחנו כאן ומוכנים לענות על השאלות”.
על התקציב: “אם לוקחים את התקציב שלנו, אנחנו באמצע היורוליג. מכבי תל אביב אף פעם לא הייתה בין הקבוצות הבולטות בקטע של התקציב, הסתדרנו עם תקציבים מצומצמים בהרבה, ריאל מדריד, מילאנו, ברצלונה ופנרבחצ’ה ממומנות על ידי הכדורגל שלהן. הכל מיקשה אחת וזה לא משנה אם הן מכניסות או מפסידות כסף, יש מי שמכסה. הבעלות הפרטית היא אחרת, אנחנו אחת הבולטות בתחום הזה, היינו רוצים לנצח כל משחק, כל אליפות, כל גביע, כל דבר תחרותי שיש בארץ ובחו”ל. אם תסתכל על ההיסטוריה של כל הקבוצות, גם אלה עם התקציבים של פי 3-4 מאיתנו, אף אחד לא לקח אליפויות בכמויות אדירות, אנחנו בשלישייה המובילה בזכייה באליפויות אירופה. זה הישג בלתי רגיל. מ-2014 לא לקחנו את גביע אירופה, אבל בסך הכל הגביעים שאנחנו לקחנו, אנחנו במקום אחר. אנחנו בונים קבוצה בצורה מסודרת, על תקציב מסוים, ותקציב השחקנים הזה הזה אמור לכסות, ואם הוא לא מכסה וכל הצד המקצועי, הסקאוטרים, ניקולה, שאחראי על הצד המקצועי, המאמנים, מחליטים שצריך להוסיף, אנחנו מוסיפים. במשך השנים הזרמנו מאות מיליוני שקלים לעסק הזה, נעשה את זה גם בעתיד אם צריך. השאיפה היא לאזן את עצמנו, זה לא עסק, זה תחביב מאוד יקר, כולנו עושים את המקסימום כדי להביא את האנשים המתאימים ביותר”.
רקנאטי המשיך: “בשנתיים האחרונות היינו מוגבלים בתקציב, היינו חייבים להוריד את התקציב ב-20 אחוז, כך עשינו כי היינו צריכים להחזיר את התמיכה שקיבלנו והיה מאוד קשה להחזיק מעמד בלי זה. תקופה נוראה, למרות כל הקשיים האלה הצלחנו להחזיק את הקבוצה הזאת פה, והחזקנו אותה בארץ בצורה יוצאת מן הכלל. חוסר מזל שלא הצלחנו להמשיך, אבל הגענו לטופ 8 לפני זה. השנה לא הגענו לטופ 8, אבל הסבירות היא שנוכל להמשיך, נילחם על כל הזדמנות. קשה, בהחלט קשה. נילחם. שנה הבאה לא נהיה מוגבלים בקטע התקציבי ומתחילים לבנות את הקבוצה לעונה הבאה”.
על האפשרות של הגדלת התקציב, אולי דרך גורם חיצוני: “עוד כסף יכול לעזור בהחלט. אין לנו תוכנית להביא מישהו אחר, הבעלים מספקים את הצריכה של הקבוצה, אם היינו חושבים שנצטרך מימון חיצוני בדרך מסוימת היינו שוקלים את זה. אנחנו דואגים כל יום לקיומה של מכבי והצלחתה. אם נחשוב שצריך להעלות את התקציב נשים את היד בכיס ונשלם. במידה שמה שיש לנו בכיס לא יספיק, אולי נחשוב על דברים אחרים. זה לא על הפרק. לקחנו ארבע אליפויות ברציפות, ואנחנו לא נוותר על החמישית, נקווה לקחת את זה. זה הישג טוב, באירופה אנחנו נלחמים, השיטה השתנתה, היו בתים מקודם, כשהכל זה ליגה, לאוהדים שלנו זה נהדר כי כולם באים להיכל, מצד שני זה מאוד מקשה, הרבה יותר קשה לשחק 80 משחקים, יורוליג, ליגה, גביע ווינר, גביע המדינה, זה עומס כבד מאוד על השחקנים ועל המאמנים. אנחנו נלחמים בזה, בגלל המגבלות יש לנו קבוצה שמשחקת בליגה וקבוצה שמשחקת ביורוליג, מספר הזרים שאנחנו יכולים להעמיד עם הישראלים – תמיד ישראלי אחד על המגרש. בקטע הזה אנחנו מתקשים יותר להילחם כאשר שלוש שחקנים יושבים על הספסל ולא משחקים, זה פוגע בהם ובנו. אם צריך תקציב נוסף, נשים אותו. קיירי תומאס היה תוספת ולא דבר מתוכנן, אני לא זוכר אף שנה שלא היינו צריכים להחליט על תוספת תקציב, זה נפצע, השני עם קורונה. יש לנו המון זרים פה, הבאנו הרבה ישראלים חדשים, רומן, יפתח והחזרנו את ג’ייק כהן. יש לנו בין הישראלים הטובים שאפשר, ואני לא מדבר על דני ועומרי כספי, ואת יובל זוסמן שנמצא בגרמניה שפיתחנו אותו וחבל לנו שהוא שם ומקווה שיחזור לנו. ניתן לו להשתפשף”.
הפרידה מהמאמן יאניס ספרופולוס לטובת אבי אבן: “הרבה אנשים חושבים ששולפים מהמותן החלטות. הישיבות במכבי עורכות 4-5 שעות בדרך כלל, הקצרות, יש אפילו יותר. כולנו אוהבים את יאניס, מעריכים אותו, זה לא רק הבעלים והמנהלים והצוות, זה הגיע לנקודת משבר קשה, שזה לא יכול להימשך. יאניס הרגיש שהוא מיצה את כל מה שהוא יכול לעשות, כולנו ישבנו במשך שעות רבות וניתחנו את המצב. יש לך מאמן שהיה אצלך 4 שנים, הוא היתווה דרך מסוימת, יחד עם ואסיליס שהוא איש יקר וחשוב, הייתה יציבות בצד של המאמן, אתם זוכרים את השנה עם ה-4 מאמנים שסבלנו מאוד, קל להגיד למאמן ללכת, קשה להמשיך מהנקודה הזאת. עמדנו באותה נקודה שיש 4.5 חודשים לסיום העונה, חשבנו על שני אנשים בלבד, האם אנחנו מוכנים לקחת מאמן לשנה וחצי לפחות, מסינה, אוברדוביץ’ ושאראס לא יכלו להגיע. אם היה מאמן ברמה הזאת הייתי משקיע תקציב גדול יחד עם האחרים. יש עוד מאמנים כאלה. אבי היה עוזר מאמן של פיני, של גודס, של דיוויד בלאט, של צביקה שרף. הוא בא מבית ספר של ארבעה מאמנים שכל אחד מהם תותח בתחום שלו, הוא השתפשף בצורה יוצאת מן הכלל. המאמן השני על הפרק היה קטש, הוא בחור מצוין שגדל אצלנו אבל מי שמכיר את הקבוצה היטב, זה אבי, הוא יכול להתאקלם יותר טוב מהאחרים, הוא ריאיין את השחקנים לפני שהגיע, הוא ביחד עם ניקולה הכיר את השחקנים. הוא שחה בתוך המים העמוקים, הם מכירים אותו והוא מאמן חלק גדול מהם 3 פעמים בשבוע. מבחינת הנתונים שלו, חוץ מאשר שהוא לא אימן קבוצת יורוליג וקבוצות בוגרים אחרות חוץ מהתקופה במכבי, הוא התאים כמו כפפה ליד. לא אמרנו לאבי ‘יאללה בוא’. צריך להחליט שהוא רוצה לבוא, קטש לא רצה חוזה לארבעה חודשים. פנינו לאבי וקראנו לו לדגל, אמרתי לו שאנחנו זקוקים לו, בשבילו זה הייתה החלטה קשה, אני לא צריך להגיד שבשביל כל מאמן זה קשה לקחת קבוצה עם ההצלחה שהייתה לה עד לאותה נקודה, כאשר רוצים לעלות לטופ 8, והוא לא הסכים מייד. הוא היה מבסוט בתפקיד שלו, והיה צריך לשכנע אותו שיבוא, אני שמח ומודה לו שהוא לקח את התפקיד. אני מאוד מרוצה מההחלטה הזאת, היא הייתה במקומה באותו מועד, הוא היה מועד קשה בשבילנו ובשביל כל הקבוצה, מישהו היה צריך להיכנס לחדר ההלבשה, מינימום הנזק היה אבי, ואני חושב שההחלטה הייתה הנכונה. התוצאות משנות, אבל לדעתנו זו ההחלטה הנכונה”.
האם יש סיכוי שאבן יאמן את הקבוצה גם בעונה הבאה: “תמיד יש אפשרות שהוא ימשיך. נגד באר שבע היה משחק נורא אבל אפשר להפסיד, אני והאוהדים סבלנו, אבל זה קורה, לא מרוצים. קמים וכתבנו לאבי שמסתכלים קדימה ולא אחורה. שלשום שיחקנו נגד גליל שהיא לא ריאל מדריד, ברצלונה ומילאנו, הרגשתי רוח נהדרת בקבוצה. ראיתי ארבעה-חמישה ישראלים במשחק ליגה, הייתה רוח טובה בקבוצה, אם אני מסתכל על מה שהיה שלשום, זה אפשרי שהוא ימשיך. אמרנו שנחתים מאמן רק עד סוף העונה כדי להשאיר לעצמנו אפשרות לבחור מאמן בסוף העונה ולבנות קבוצה כמו שצריך. המאמן הוא הסמכות העליונה מבחינת הקביעה, אבל הוא זה שקובע”.
הרעיון של מכבי א’ ומכבי ב’: “שקלנו את שתי הקבוצות אבל לא ברצינות רבה. אני לא חושב שזה ב-DNA שלנו קבוצה שתשחק רק ביורוליג ואחרת שתשחק רק בליגה, הליגה חשובה לנו, אנחנו קבוצה ישראלית ומשחקים בליגה. החוקים מגבילים אותנו, אם יהיו 24 קבוצות ביורוליג יהיה לנו עומס ונצטרך לשקול את הדברים מחדש”.
נושא ההמשכיות: “אם יכולנו להחזיק מבנה של חמישה שחקנים במשך שלוש-ארבע שנים זה היה משפר את המצב, כמו ב-2003-2004, וכמו ב-1981. זה דבר נהדר, אנחנו משתדלים לעשות את זה, זה תלוי במאמן. סקוטי גומר העונה עונה רביעית והוא חתום לעונה חמישית, אנחנו מביאים שחקנים לכמה שנים, מה לעשות שאחרי שבראיינט מצליח הוא הולך ל-NBA ואז לאנאדולו. שמנו עין על דורסי, הבאנו אותו, אחרים רוצים אותו ומשלמים לו הרבה יותר. אני לא מדבר על כספי, אבדיה וזוסמן. רוצים לשמר את הישראלים, ג’ונדי שנה חמישית מסיים וגם ג’ייק היה פה כל השנים. אנחנו בונים על יפתח, לאנשים אין סבלנות, לא לאוהדים ולא לנו. תנו לו זמן להתאקלם, הוא נכנס לקבוצה עם לחץ אדיר, במכבי תל אביב יש סיר לחץ נוראי, כולנו רוצים לנצח כל משחק, אם אתם רואים את את איך ששמעון מתעצבן מתעצבן שאנחנו בפיגור 2 נקודות, הוא יכול להתקשר באמצע משחק ולהגיד ‘אתה רואה מה הוא עושה’, זו התשוקה שלו, אצלו אין דם אדום, רק צהוב. אנחנו רוצים לשמר את השחקנים, כל שנה, אבל אנחנו עובדים על זה”.
החוזים הזמניים ב-NBA: “אם לוקחים את השנתיים האחרונות של הקורונה הקטע המטורף של ה-NBA שהם החתימו שחקנים מאירופה לעשרה ימים כי היה להם שחקן חולה, היו זקוקים לשחקן, נתנו לו 500-600 אלף דולר לעשרה ימים ואו שמשכו עד סוף החודש או ששלחו אותם הביתה. למזלנו זה לא קרה, הזרים לא היו הולכים לעשרה ימים אבל זו בעיה קשה. ההתמחות שלנו, למזלנו אולי, היא שלקחנו אלינו שחקנים לא ידועים עם פוטנציאל גדול מאוד והם התפתחו אצלנו. הבעיה שרואים אותו שנתיים אצלנו ומציעים לו 2.5 מיליון יורו בעונה. בראיינט למשל החליט שהוא הולך ל-NBA ואחרי זה לא הצלחנו להסתדר, אי אפשר היה להוציא על שחקן אחד כמו שאנחנו מוציאים על שניים או שלושה. נצטרך לראות איך פותרים את הבעיה הזאת. כל יום משהו חדש צץ”.
הישראלים: “ראיתי עכשיו את החבר’ה ממילאנו, היה לי קשה למצוא איטלקי ביניהם. זה נכון לגבי הטורקים, היוונים והספרדים, אתה תמצא פה ושם כאלה. הייתי רוצה לראות חמישה ישראלים על המגרש, אבל אני אובייקטיבי ויודע שבכדי להתחרות באירופה צריך שחקנים ברמה שיכולים להתחרות באירופה, לא אומר שהישראלים לא יכולים להתחרות באירופה, לא יודע כמה דקות יש שאין אף ישראלי על המגרש. כשאתה מדבר עם מאמן ואומר שיש לו סגל של 12-14 שחקנים, הוא יבחר את מי שייתן לו הכי הרבה. באימונים אם אחד הישראלים נתן הרבה יותר באותם אימונים ורואים אותו רעב, הוא יקבל יותר גם ביורוליג. לא כל הישראלים ישחקו ביורוליג, יש לנו שמונה זרים, אפשר לשים ארבעה-חמישה ישראלים בסך הכל. הלוואי שבתוך מדינת ישראל היינו מוצאים שחקנים שיכלו להתפתח ברמת היורוליג, יש את גינת ומדר, יש שחקנים שנמצאים בחו”ל, הם גם על הרדאר שלנו, אנחנו מסתכלים כל הזמן, הם רואים את כל השחקנים הטובים שאפשר. אנחנו רוצים את כל הטובים אצלנו”.
העזיבה של יובל זוסמן: “למה לא אומרים שחיבקנו את זוסמן כל הזמן ואז הוא בא עם תאוריה וישבתי איתו שעות ועם ההורים שלו, רציתי שימשיך במכבי בכל מחיר, לא הייתה בעיה של כסף. הוא רצה לשנות אווירה ולראות מה קורה בחוץ. הוא נסע, מצד אחד אני כואב מאוד אבל מוריד את הכובע שהוא רצה את החופש הזה. מקווה שהוא יתבשל, יתחזק ויגיד שהוא רוצה לחזור למכבי. הוא משחק נגדנו טוב”.
ים מדר: “ים מדר לא אצלנו לא בגללנו ואולי לא בגללו. אנחנו מעריכים אותו וחושבים שהוא שחקן, בשלב הזה הוא לא יכול לבוא אלינו, מקווה שיבוא אלינו יום אחד”.
המנהל המקצועי, ניקולה וויצ’יץ’: “אנחנו מסתכלים על כל אלה שאצלנו לגופו של עניין, אין פרות קדושות. ניקולה וויצ’יץ’ הוא אדם שזכה בשמונה תארים, פעמיים בגביע אירופה, היה אצלנו שבע שנים, שלחנו אותו שנה אחת להשתפר בצרפת. ניקולה הוא דמות הרבה מעבר לעובדה שהוא אחראי על הצד המקצועי, יש לו כניסה חופשי ליורוליג וב-NBA, הוא דמות מוכרת בכל מקום, מכירים אותו ומעריכים אותו. יש לו הרבה תעודות. הוא ידען כדורסל אדיר, הוא יודע הרבה כדורסל, הוא מכיר את כל הסוכנים באירופה ובארצות הברית, גם שם מעריכים אותו ומדברים אותו. הוא קרואטי קשוח שיודע לנהל משא ומתן, כשהוא מנהל משא ומתן הוא מכיר את המקצוע, נקודות זכות יש לו מלא. ליד זה, אתה מודד ואומר שמ-2014 ששם זכינו בגביע אירופה שהיה כרטיס כניסה לא רע בשבילו, בשנים שהוא היה ספורט דיירקטור לקחנו את אליפות המדינה ארבע פעמים ברציפות, ואנחנו מקווים לקחת את החמישית, היינו בטופ 8 בעונה שלא נגמרה. היו הישגים, אפשר להגיד שלא כי לא לקחנו את גביע אירופה ולא היינו בפיינל פור. יהיה לנו חופש פעולה לבחור מאמן חדש, לבנות קבוצה טובה מאוד והיו לנו שחקנים מדהימים שהבאנו לכאן כמו דורסי ונייט וולטרס, דריק וויליאמס השנה שחקן NBA, בחירה שנייה בדראפט, שחקן אדיר. אין פרות קדושות ואם נחשוב שניקולה או מישהו אחר לא ממלא את תפקידו כראוי נעשה שינוי, ונשקול את הדברים בסוף העונה”.
התפקוד של וויצ’יץ’: “מרוצים ממנו לעומת מה? לא היה לנו ספורט דיירקטור לפני זה. שמלוק מילא תפקיד כזה והיה כל יכול, לא הייתם אז. הוא היה כמו ספורט דיירקטור, האבא של כולם, ניקולה הוא הראשון שלקחנו בתחום הזה, אני אף פעם לא מרוצה ורוצה יותר. אני רוצה אליפות וגביע אירופה כל שנה, לקחת את גביע המדינה וכל גביע שמסתובב בסביבה שלנו. האם זה ריאלי? לא בטוח, הוא ממלא את תפקידו, האם יש מישהו שיכול למלא את התפקיד יותר טוב? יכול להיות, לא בטוח. הדברים ייבחנו, ואם נחשוב שיהיה מישהו כזה, אולי יהיה שינוי יום אחד. אנחנו בטוחים שהוא עושה הרבה עבודה. האינטרקציה בינו לבין מאמן – כשאתה לוקח את ניקולה והוא אומר למאמן למה הוא עושה את החילופים האלה, או למה הכנסת את סקוטי או למה הוצאת, הוא יכול להעיר והמאמן ישמע אותו. יש לו אמירה. הוא לא מעל המאמן, כי המאמן מחליט, אבל הוא הדמות שליד המאמן, הוא מאתגר אותו בכל נושא ונושא. הוא עושה את הדברים האלה טוב. כל דבר ייבחן”.
המעורבות של המועדון ביורוליג: “ביורוליג כמפעל אנחנו מנסים להיות יותר מעורבים כדי לשפר את תהליכי הניהול. אנחנו עושים את זה, לא רק אנחנו, ביחד עם הקבוצות האחרות. מה יהיה בשנה הבאה? קשה לי לראות מה יהיה בשבוע הבא. אני לא נביא ולא בן נביא. רוסיה בבעיה מסוימת כרגע, הלב שלי קצת חצוי כי ספורט אמור לקרב בין עמים ואנחנו מוציאים את הקבוצות הרוסיות שאין להן השפעה על הקטע הזה. לצסק”א יש פיי רול של 35 מיליון יורו. זו בשבילם תקופה סופר קשה, האם הם יהיו בשנה הבאה? יש בהירות מסוימת, לא יודעים מה יהיה בשנה הבאה, אני מקווה שהמלחמה תיפסק, אני מקווה שמבחינה ספורטיבית הדברים יחזרו חלק. יצטרכו לשקול מה לעשות עם הקבוצות הרוסיות, נחכה לראות”.
האם בעסקים הפרטיים שלו הוא היה מקבל תקופה כזאת: “לשמחתי ספורט זה לא עסקים. יכול להיות שצ’לסי היה עסק, לא יודע. ביורוליג אף קבוצה לא מרוויחה כסף, השיקולים הם שיקולים אחרים. בעסק שלי לא הייתי מסכים להפסיד כסף כל שנה. מה זה הישג? לגבי כל קבוצה במדינה בליגת ווינר – המטרה שלה הייתה לקחת אליפות, ואם הם היו לוקחים ארבע שנים ברציפות, לא היה דבר כזה, היו קופצים עם חזה מתוח. בשבילכם זה לא הישג. הרגלנו את הקהל לטוב. אני שמח ורוצה לקחת אליפות כל שנה, לעצבן את כולם. אני לא מרוצה מההישגים, אני לא מוכן להפסיד להפועל תל אביב ולהרצליה שלוש פעמים בעונה, זה מפריע לי. בספורט זה יכול לקרות וקרה, החלפנו את המאמן ואני אומר להם שיותר קל לפטר אותם מאשר את כל הקבוצה. האם הוא אשם? לפני שנה-שנתיים הוא היה עם סגל דומה והיה גדול. כולם אהב אותו וצעקו לו ‘יאניס, יאניס’, אני חושב שהוא מאמן טוב. האם הוא הצליח? השנה לא. האם אני יכול לשים את האצבע האם הבעיה היא וויליאמס או שחקן כזה או אחר? זה שילוב של כל הדברים ביחד. אתה עושה בדק בית ומתחיל לראות איך לבנות את הדברים אחרת. נראה על מה אפשר לשמור, כי נרצה לשמור על קאדר מסוים. אהבו את יאניס יותר מכל מאמן אחר ויש סיבה. אחרי משחק שהוא היה מפסיד אי אפשר היה לדבר איתו. הוא לא אחד שהלך הביתה ונגמר הסיפור. נצטרך לנתח את העונות האלה בצד של היורוליג למרות שלפני שנתיים היינו מגיעים לפחות לטופ 8 אם לא יותר. נצטרך לחשוב איך בונים יותר חזק”.
סוגיית המאמן בעונה הבאה: “אני לא יכול לתת כותרת, אני רק יכול להגיד שאנחנו מחפשים מאמן שיוכל להשתלב בתוך הקבוצה במינימום זמן, מישהו שלא מכיר את הליגה זו בעיה, הוא צריך להכיר את היורוליג והוא צריך להיות עם ה-DNA שלנו. על איך שאנחנו חושבים שצריך להתייחס לשחקנים, אנחנו לפעמים מוצאים יופי של שחקן, לפני שנתיים-שלוש מצאנו שחקן מ-LA והיינו עם טיוטת חוזה וניקולה רצה לדבר איתו כי היה דעות חלוקות של האופי שלו, הוא חזר משם ואמר שהוא שחקן גדול אבל שהוא יהרוס את חדר ההלבשה. כאב לב נוראי, אבל לאיש יש אופי לא מתאים. זה לא שווה את העניין והחלטנו לא לקחת אותו. התפקידים הם מעל הדברים האלה, לא רק לבחון ולראות אותו פיזית, חשוב לראות את האופי של האיש ואיך הוא מסתדר עם האחרים, אם יש לך חדר הלבשה עם תחושות לא טובות אז הסיפור הוא נורא. היו לנו שחקנים נהדרים עם אופי שלא יכולנו להחזיק אותם, גם לא מזמן”.
ההתאקלמות של הישראלים במועדון: “יש לנו ישראלי אחד או שניים שזקוקים ליותר זמן ואני רואה שיפור בכל משחק”.
התגובה של הקהל לעונה הנוכחית: “אנחנו לא מרימים ידיים. האם תהיה בעיה עם המנויים? אני מקווה שלא, אני מקווה שהאוהדים שלנו יגבו אותנו ומבקש מהם לגבות אותנו כשאנחנו עוברים תקופה קשה ומסובכת, קל לבקר ואני יודע שזה כואב נורא, לא אהבתי את ההפסדים להפועל תל אביב, זה פגע בכולנו ופגע בהם והם רוצים לראות שינוי, אנחנו מנסים לשנות. אני מבקש מהם שלא ישכחו אותנו בזמנים קשים, יגבו אותנו וייתנו לנו תמיכה גם הלאה. זאת אחת הסיבות שאני נמצא כאן היום כי אני שומע את הכאב שלהם והם חושבים שאנחנו מזלזלים בהם ובתקשורת כשלא מדברים, חס וחלילה, נהפוך הוא. מה שחשוב לנו הוא שהם יהיו איתנו, המשרד בראשותו של עדלי וההנהלה שלו עושים עבודה יוצאת מן הכלל כדי להיות בקשר עם בעלי המנויים. אנחנו רואים את מכבי לא כקבוצת כדורסל, אבל בשבילי זה קטע ציוני. מכבי תל אביב באירופה היא אימפריה ואנחנו רוצים להשאיר אותה אימפריה, אנחנו אחרי שבע שנים כאלה ואנחנו נמשיך. היו עליות וירידות ואחנו רוצים ללכת בכיוון אחר ולהצליח”.
שותפי הבעלות: “אנחנו עם תקציב של בין 80 ל-100 מיליון שקל. הגדלנו בשנים האחרונות את השולחן וזה גם מגדיל את הדעות, ריצ’ארד דיץ’ הוא בחור סופר אינטיליגנטי ואוהב לשמוע את המוח שלו, בן אשכנזי פחות פעיל ביום-יום, אני אוהב לשמוע את הדעות שלו. יש אינטרקציה של מוחות, כשאתה יושב בשולחן עם אנשים יש את זה. אם נגיע למסקנה שהתקציבים לא מספיקים כדי שהקבוצה תפעל בצורה מתאימה, לפי הקריטריונים אולי נשקול דברים אחרים, היום זה לא על הפרק”.
הרצונות שמכבי תהיה מעורבת יותר ב-NBA ובארצות הברית: “שיחקנו כמעט כל עונה נגד קבוצה אחת או שניים משם. היו משחקי ראווה בשביל הקהל היהודי באותו מקום, האחרון היה נגד קליבלנד וברוקלין. אני אוהב את זה ונולדתי שם, יום אחד קיוותי שיהיה חיבור בין היורוליג ל-NBA. יש מחשבות כאלה, יש רצונות כאלה, לא מצד כולם. זה כרגע בגדר חלום יותר מכל דבר אחר. רמת הכדורסל היא מתחת ל-NBA עדיין והיא שונה. תמיד אומרים לי שלשחקן NBA לוקח זמן להתאקלם לאירופה, הדברים שונים. יום אחד תהיה התקרבות יותר גדולה, אולי יהיו כמה ליגות”.
התפיסה של מכבי בישראל: “העולם עובר שינויים כל הזמן, לפני 15-20 שנה? בשנת 1977 לא היה בן אדם ברחוב בחמישי, כל ישראל הייתה צופה בערוץ 1 במשחק. רייטינג של 100 אחוז. כמה ערוצים יש היום? מאות ערוצים, ערוצי ספורט יש רק 20, מה שקורה בסופו של דבר לאנשים יש שטחי התעניינות גדולים, המשחק הקודם של הליגה נפל על פורמולה 1. לאנשים יש אהבות שונות, רוצים לראות דברים שונים, יש תחרות יותר קשה על העין במסך, האם אנחנו נחזיר את זה ל-40 אחוז? לא. האם אנחנו שואפים לרייטינג יותר גבוה? כל הזמן. נעשה את המקסימום מבחינתנו, בתוך העולם הקטן שלנו של מכבי תל אביב נעשה את המקסימום, זה בידור, ואני נהניתי מהמשחק שלשום, זה אני. יש כאלה שאולי לא נהנים. התחרות השתנתה, פעם חדשות היו 80 אחוז, היום לערוץ 12 יש 15-16 אחוז, הרייטינג יורד כל הזמן. נראה מה שיהיה בעתיד, נעשה את המקסימום כדי למשוך קהל פיזית ודרך הטלוויזיה”.
על עודד קטש: “אני מת על עודד קטש וגידלתי אותו, אוהבים את עודד ומעריכים אותו. הוא לא מסינה, לא אוברדוביץ’ ושאראס. פעם אחת ישבתי עם אוברדוביץ’ בשולחן והוא אמר לי חצי בצחוק למה לא הצעתם לי להיות מאמן, אמרתי לו שאנחנו לא יכולים לעמוד בו. אם עודד היה מסכים לארבעה חודשים אני לא יודע מה היה. הוא לא הסכים. לכן זה לא עלה על הפרק. שנה הבאה נשקול בכובד ראש כל אחד לפני שניקח אותו”.
התקציב לעונה הבאה: “יש התחלה של תוכניות עוד לא ישבנו פיזית על הנושא של התקציב, נבחן כל דבר. יכול להיות שזה יגדל, יכול להיות שלא. מניח שיגדל קצת, צריכים לעשות דברים הגיוניים, לעשות דברים לא הגיוניים לא מחזיק מעמד. אם נצטרך נגדיל את התקציב”.
המטרה להפוך את היורוליג לליגה יותר רווחית: “אנחנו מנסים לשפר את הניהול ביורוליג ולהסתכל על העתיד, יש כוח רווחיות טובה ליורוליג ונחפש דרכים להפוך את זה לליגה יותר רווחית. ב-NBA המספרים לא תואמים אבל גם הקהל שונה”.
0 תגובות