אבי אבן הוא ללא ספק אחד השמות המרכזיים בשנה האחרונה בכדורסל הישראלי. ראש מערך הסקאוטינג ופיתוח השחקנים במכבי תל אביב החליף במהלך האחרונה את יאניס ספרופולוס בתפקיד המאמן הראשי, ולמרות ריצה מרשימה בדרך לסדרת רבע גמר פלייאוף היורוליג הקבוצה הודחה בסוויפ מהדהד של 3:0 לריאל מדריד וסיימה את דרכה כבר בסדרת חצי גמר הפלייאוף בליגת העל עם שתי תבוסות לבני הרצליה דווקא אחרי ניצחון במשחק הראשון בסדרה. כעת, אבן שבר שתיקה ארוכה בפודקאסט של בנאס מטקביצ’יוס.

הירשמו לפודקאסט “התשיעית באירופה” ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.

על תקופת הזמן הכי מרתקת שהייתה לו במכבי ת”א: “בכנות, תקופת הזמן הכי מרתקת שהייתה לי ב-16 השנים האחרונות הייתה ממש עכשיו. ב-3-4 החודשים האלה שעבדתי כמאמן ראשי הייתי צריך לעשות דברים ולצאת מאזור הנוחות שלי ולטפל בדברים שלא טיפלתי בהם במשך הרבה זמן. הרגשתי שחוץ מלפגוש את המשוכות האלה זה גרם לי לגדול כאדם – עצם זה שפגשתי כל כך הרבה דברים בו זמנית ולא רק בכדורסל אלא גם בחיים שלי. זו הייתה תקופת זמן מרתקת”.

על המעבר שלו לפני שנים רבות מצוות האימון למחלקת הסקאוטינג: “אני לא זוכר בדיוק מתי, אבל אחרי כ-5 שנים במכבי תל אביב כעוזר מאמן הבעלים הגיעו ואמרו: ‘תקשיב אבי, תהיה מחלקת סקאוטינג במכבי תל אביב’. באותו זמן הם חשבו שהכי טוב יהיה להביא מישהו מהמערכת ולא להביא מישהו מבחוץ בגלל שמכבי זה ארגון גדול עם מערכת גדולה שאם אתה מגיע מבפנים זה יהיה יותר טוב לכולם, אז בתקופת הזמן הזאת הייתי בן 30 ומשהו וחשבתי לעצמי שעדיין יש לי זמן לחזור לאזור האימון, כך שעשיתי את זה. חשבתי לעצמי שזה הולך להיות ניסיון יפה, זה מה שאני עשיתי כל הזמן כמי שחיפש שחקנים בתור עוזר מאמן”.

Avi Even – Photo Credit: Dov Halickman

על איך הוא הצליח לשנות את צורת המחשבה שלו כמי שכבר לא היה חלק מצוות האימון אלא בעצם עבר להנהלה: “זו שאלה מצוינת בגלל שזה לוקח זמן. כששחקן מפסיק לשחק ומתחיל לאמן אתה תמיד חושב שזה לוקח זמן עד שתפסיק לחשוב כמו שחקן ותתחיל לחשוב כמאמן. אני חושב שזה לקח לי הרבה זמן להפסיק להסתכל על דברים כמאמן ולהתחיל להסתכל על דברים מראש אחר. יש פחות אמוציות וצריך לראות את התמונה הגדולה ולהביא שחקנים כדי לנצח לא רק את פרק הזמן הזה אלא להביא משהו שיישאר במועדון הזה במשך יותר שנים. להביא לא רק שחקנים שהיו טובים אלא יותר לפי הכישרון ומה הם יכולים להיות בעוד שנה או שנתיים. אני חושב שזה היה השינוי הכי גדול שלי”.

על הדברים שמניעים אותו: “יש מטרות קטנות שאנחנו משיגים ושנותנות לנו הרבה מוטיבציה. קודם כל אני מרגיש מבורך בכך שאני יכול להגיד לילדים שלי שלא עבדתי אפילו יום אחד בחיים שלי בגלל שאני הולך לפגוש את התשוקה שלי בכל בוקר. זה דבר עצום שאני מגיע לאולם ולמשרד כדי לעבוד עם השחקנים, אז אני בהחלט מרגיש מלא במוטיבציה. כשאני מסתכל על 16 השנים שלי במכבי תל אביב, זכינו באליפות היורוליג ושחקנים כמו דני אבדיה ורומן סורקין עכשיו שהיו לגמרי מחוץ לרדאר הגיעו לכאן והפכו לשחקנים גדולים, זוסמן, שחקנים שמחלקת הסקאוטינג שלנו יחד עם יאיר שבח שעובד איתי במשך עשורים מצאה. להביא את דני, זוסמן ורומן סורקין, כשאחד מהם הפך לשחקן אן.בי.איי טוב שעתידו עדיין לפניו – אלה שחקנים שפשוט גדלו במערכת. להביא שחקנים כמו סקוטי (ווילבקין), טייריס (רייס), אלייז’ה בראיינט ובאופן כללי שחקנים שלא שיחקו ביורוליג ולראות אותם משחקים אחרי שנתיים ברמות הכי גבוהה כמו האן.בי.איי נותן לי הרבה אנרגיה והרבה מוטיבציה. אני תמיד רץ למטרה הבאה, לשחקן הבא שיהיה פה ולתואר הבא. אני חושב שזה חלק מהגאווה שיש לנו בארגון שלנו שתמיד רעב לדבר הבא”.

Avi Even – Photo Credit: Dov Halickman

על העבודה כמאמן הראשי: “אני חושב שמה שעזר לי הכי הרבה היה העובדה שהכרתי את כל השחקנים, עבדתי איתם ועזרתי להם כשהיו להם בעיות וכשהם התקשו. לא הרגשתי שאני מצטרך לקבוצה חדשה שאני צריך להציג בה את עצמי, הכרתי את כולם, את הבעיות שלהם ואת הבעיות שלמאמן היו איתם, כך שלגמרי הכרתי את הסיטואציה. בנוסף, אני מכיר את הדי.אן.איי של המועדון הזה. למישהו שבא מבחוץ, להצטרף לטירוף הזה, לציפיות המטורפות האלה ולאוהדים זה לא קל, אז זה עזר לי הרבה. העובדה שבמשך השנים למדתי מהמשברים שהיו לשחקנים ושהתפתחתי יותר ויותר והאמוציות, אני חושב שבמשך השנים זה הופך ליותר ויותר טוב באספקט הזה. זה ממש עזר לי ואני חושב שהשחקנים באמת התחברו ורצו לעשות משהו יותר טוב ממה שהשגנו לפני כן”.

על האם הוא הרגיש שלפעמים פספס תזמונים של פסקי זמן ודברים נוספים בשטף המשחק:  “בכנות, עד עכשיו ששאלת על זה לא חשבתי על זה. לא הרגשתי באותו זמן שאני לא בקצב, באמת הרגשתי כמו דג שזרקו אותו לאוקיינוס ולא היה לי זמן, זה היה כל כך מהיר. הבעלים התקשרו אליי וביקשו ממני ללכת ולעשות את זה, היה אימון ויומיים לאחר מכן היה משחק, אז לא היה לי זמן לחשוב. בפרק הזמן הזה הרגשתי שחסר לי קצת את הבייס-ליין, לרוב היו לי בראש סיטואציות מיוחדות ומחשבה מה לעשות, אבל בשנים האחרונות לא טיפלתי בזה, אז הייתי צריך ללמוד בלילות, להתקשר לעוזר שלי ולבקש 10 סיטואציות נוספות מהבייס-ליין ל-5 השניות האחרונות של המהלכים. הייתי צריך לעבוד בלילות כדי להיות בסיטואציה הזאת ולא היה לי זמן להיות ‘ערום’ בסיטואציה הזאת”.

על האם האוהדים הם יתרון עבור המאמן: “אני לא בטוח. זה חלק ממי שאני, יש לי תשוקה כלפי המשחק הזה וכשאני מתחיל אימון אני מגיע עם אותה אנרגיה, אז זה היה טבעי עבורי להביא את האנרגיה הזאת. מילה אחת על האוהדים – יש אווירה מטורפת, ב-10 השנים האחרונות הייתי רק בחוץ אבל ברגע שאתה נכנס לבפנים כמאמן להרגיש את האנרגיה הזאת היה מטורף עבורי ונתן לי פרספקטיבה אחרת על האוהדים האלה ועל זה שזה לא רק באולם אלא גם מחוצה לו כשאתה יוצא וכל כך הרבה אנשים פונים אליך ושמחים – בעצם, זוהי לא המילה הנכונה, זה גדול יותר משמחה. זה היה מטורף להרגיש את האנרגיה הזאת מהאוהדים, עם שני הצדדים אתה מרגיש מלא באנרגיה. אתה מתחיל את המשחק בטירוף. אם אני מצליח להביא את זה לשחקנים והם מצליחים לבוא לשחק עם אותה אנרגיה אז הסינרגיה הזאת היא מטורפת, אבל לכל מאמן יש את העולם שלו. זה אחד היתרונות שלי אבל באותו זמן יש מאמנים שאין להם את האנרגיה המטורפת הזאת אבל יש להם איכויות שונות אז זה לא בהכרח חייב להיות בתוך מאמן מכבי”.

Avi Even – Photo Credit: Dov Halickman